שלום לכל הילדים ולכל מי שגולש רציתי להגיד לכם משהו...ושתדעו זוהי עצה מכל הלב. לכל אחד יש בעיות זה נכון אבל העיקר שאנו חיים, נושמים, מכייפים... לא לכל אחד ניתנה ההזדמנות לחיות אז הנה שיר קטן: אל תחשבו על הדברים הגרועים, אל תחשוב על הדברים שעוברים. בית בית חולים אין בכלל הבדלים כל עוד יש לך משפחה וחברים... אז שתדעו לא אני לא משוגעת וגם לי יש בעיות אבל אני תמיד חושבת חיובי. יעל

שלום! רק רציתי להגיד לכל אותם ילדים שעולים בשנה הבאה לחטיבה ופוחדים שהם לא יהיו עם החברים שלהם שאני בכלל עוברת לחטיבה חדשה לגמרי שאני לא מכירה שם אף אחד, וזה ממש כיף! ולמה? כי בחטיבה החדשה אף אחד לא מכיר אותכם, את הכישלונות והדברים המביישים שקרו לכם ביסודי, אז אתם יכולים לפתוח דף חדש ולא להתבייש!!! אני אישית בטוחה שיהיה לי כיף מאוד בחטיבה שלי, כי דבר ראשון - היא ברמה גבוהה וזה גם אומר שיהיו שם ילדים חכמים שמבינים ועוזרים. וממש לא אכפת לי שכל החברות שלי הולכות לחטיבה אחרת. זה העתיד שלי ואני לא צריכה ללכת אחרי אנשים אחרים, כי יהיה מצב בחיים ואתם ורק אתם דואגים לעצמכם. ואם לא תהיה לכם עבודה אף אחד לא ידאג להביא לכם אוכל או דירה. ולכן אני אומרת - כל אחד בונה לעצמו את העתיד שלו וכל אחד ברגע מסויים נשאר לבד בעולם הזה. אז נכון שחברים זה חשוב, וחשוב מאוד, אבל להשאר עם אותם חמישה-שמונה חברים כל החיים. וחוץ מזה דעו לכם שתמיד דווקא בחטיבה ובתיכון מוצאים את החברים הטובים ביותר. אז שיהיה בהצלחה!
אוהבת מכל הלב, נעמה

שלום לכולם,
רק רציתי להגיד לכולכם, שהעניין של המקובלים זה עניין פתטי טפשי ומטומטם למדי! זה עניין של מפגרים! נכון שתמיד כולם אומרים שהחנונים תלמידים טפשים? אז זהו - שלא!!! התלמידים ה-"חנונים" כביכול, הם התלמידים הכי חכמים בכל העולם כולו!!! הם תמיד מצליחים והכל. אבל זה שאין להם חברים, זה קצת מוריד להם מהביטחון, ויש מצב שזה איכשהוא משפיע עליהם לאורך הדרך. הקצר - מה שאני רוצה להגיד לכם, זה שאם אתם רואים ילדים, שאין להם חברים, והם כל הזמן נמצאים לבד, בצד, בלי אף אחד, אז תיגשו אליהם- תלמדו ביחד, תהיו ביחד בהפסקות, תדברו, תעשו חיים - תהיו חברים! תאמינו לי - זה לא מזיק לאף-אחד! להפך - זה רק עושה טוב לכולם!
אז, תקשיבו לי.. :]
להתראות

היי כולם!!!
קוראים לי דנה ואני בת שתיים עשרה. אני חושבת שכל העניין הזה עם המקובלים\לא מקובלים הוא קטע ממש דבילי!!! גם אצלי בכיתה יש את הקטעים האלה... גם אני נחשבת ל"לא מקובלת" אותי זה בכלל לא מעניין!!! העיקר שיש לך חברות ושהכל בסדר בלימודים וזהו!!! לא צריך יותר מזה!!!! עכשיו, יש גם את הקטע הזה עם החרמים!!! אני חושבת שחרם הוא דבר אכזרי... משפיל.. ובטח שלא יהיה נעים לאף אחד אם יעשו עליו חרם! אז קחו מסר לחיים!!! לא כדאי לכם להחרים אף אחד!!! ובטח שלא כדאי לכם ללכת לפי "מקובלים" ו"לא מקובלים"!! כי זה לא מה שיעזור לכם בחיים!!! תשקיעו בלימודים!!! זה מה שהכי חשוב!!! ואל תתיחסו לכל השטויות האלה!!! אתם יודעים שזה הרי יעבור בסוף! חברים הולכים ובאים!! ולכן לא כדאי לכם לקחת ללב כל מה שאומרים לכם!!! לפעמים צריך שהדברים שאומרים לכם יכנסו מאוזן אחת וייצאו מהשנייה!!!
תחשבו על זה... מקווה שעזרתי...
דנה

מאיה מקסימה:
קראתי בסקרנות את מכתבך, הבנתי את הבעיה החברית בכיתתך שאיתה את צריכה להתמודד. הרשי רק להגיד לך:
שהמושג מקובלים ומקובלות הוא מקובל בחברה זוהי בעיה שכיום נפוצה מאד בכל בתי הספר. הרבה נערים בגילך ובגיליים אחרים נאלצים לעבור אותה. כל אחד מהסיבה שלו מגיע מצב הזה. .אני מציעה לך להזכיר לעצמך שאת הכי נפלאה ושאף אחד לא יוריד לך את הביטחון תזכרי שיש לך בית ומשפחה אחרי הכל ,ושזה מצב זמני שאת יכולה לשפר אם תנסי להתחבר ולהראות לכולם שאת לא נפגעת כמו שאומרים היום בסלנג הישראלי "לא שמה על אפחד"! מבינה? מה שאני מנסה להסביר זה שלא תקחי את הכל ללב שתנסי לחשוב רק על טוב על חיובי על זה שזה מצב זמני, על זה שמקובלים ומקובלות זה סתם, בסוף כולם עם החברים והחברות שלהם. אני אשמח עם בעייתך תיפטר בכל דרך שהיא ושגם אני קצת אבל קצת הצלחתי להיפתח אליך ולהראות לך צד יפה .בחיים
תודה דניאל

רק רציתי להגיד למאיה: אני קטנה ממך בשמונה .שנים ואני יודעת מה זה שעושים אליך חרם אני בכתה ד' וכבר עברתי חרם. אז גם אני חושבת שזה לא הכי נעים, אבל אני יודעת שזה קרה לך מזמן ובכל זאת מה שצריך לעשות זה להתעלם.
הדר

שלום ילדים.
קוראים לי מאיה ואני בת שבע עשרה. כשהייתי בכיתה ה' עשו עליי חרם וחצי כיתה לא דיברה איתי. תמיד הייתי בין הילדים המקובלים בבצפר ואני הייתי מאלו שעושות את החרמים, אבל שעשו עליי את החרם אני זוכרת איך הרגשתי וכמה שנפגעתי, ומאז בחיים לא התייחסתי לאנשים כיאלו אני נעלה מעליהם והם נחותים ממני. אין כזה דבר, והלוואי מישהו היה אומר לי את זה אז. אתה בנאדם בפני עצמך. תהיו שלמים עם עצמם ושתדעו שאפילו אם אתם מרגישים לבד, תמיד מחר יהיה יותר טוב. תראו לילדים ה"מקובלים" שזה לא משפיע עליכם, ותראו כמה שהם יעריכו אותכם, כי הם בסה"כ חבורה של ילדים קטנים שיש להם כ"כ המון פגמים כמו לכולנו, שבשביל להרגיש טוב עם עצמם צריכים לתת למישהו אחר להרגיש רע עם עצמו. תרגישו טוב עם עצמכם! תדעו שתמיד יהיה טוב יותר! אוהבת אותכם ותמיד תחייכו! הכל לטובה! (
מישהי שקצת מבינה...)

שלום לכולם,
אני רוצה להגיד לכם משהו בקשר ליום הזיכרון לרצח רבין, ליום השואה ורצח חלל מערכות ישראל. כול אלה הם ימים קשים. כול פעם שיש לנו טקס בנושאים הנ"ל בבית הספר הרבה ילדים צוחקים באמצע וכששואלים אותם למה הם מתנהגים ככה הם אומרים שזה לא קשור אליהם באופן אישי אז למה להם להיות עצובים? סבא וסבתא שלי חוו את השואה ואני מרגישה ליום הזה קשר קצת שונה משאר הימים ובכלל אני עצובה שהורגים אנשים בלי כאב. בכול מיקרה, אני לא אומרת שכולם צריכים להיות עצובים ולבכות אבל אני חושבת שצריך להיות רגישים לכול האלימות הזאת ובכלל לזכור ולכבד אפילו לכמה דקות בטקס ולא לעמוד ולצחקק כאילו אין מחר.
אלמונית