יפתח הילד השונה
יפתח הילד השונה
קוראים לי איתי ואני בן 13. הסיבה שאני כותב אליכם היא מתוך ניסיון למצוא פתרון בדעות שלכם הקוראים. אני מקווה שלא טעיתי בפניתי האישית לעצת זרים, הסיפור הוא בעצם לא עליי, ורחוק אלפי מונים ממקורביי.
הסיפור הוא על ילד אחר בשם יפתח , ילד אתיופי, חכם וממולח, אני לא אשכח את יומו הראשון בכיתתנו ואת המורה נירית שהזהירה "לרסן את תגובותינו"."הוא שונה במקצת ממה שהתרגלתם", אמרה בקול חלש,"אך עם מעט סובלנות, איכפתיות ועזרה, גם ממנו עוד תפיקו חבר לעת צרה". אני לא זוכר אם ממש הקשבתי, או להצביע על כך שהייתי איכפתי.
הכל ניראה לי ממש מעורפל. לא הבנתי את הקושי של ילד מנוכר, עד לאותו היום שהגעתי לבית ספר קצת מוקדם, ובית הספר היה סגור, אך בכל זאת חיכיתי שם, ומתוך שקט גמור שנראה שליו וכדאי שמעתי קול צועק "שחררו אותי, זה לא מצחיק, די!" זה היה יפתח, הילד האתיופי מאתמול, שאולי בגלל שהוא קצת שונה הוא היה חייב לסבול. שנאתי פתאום חברים שלי טובים, שידעתי בוודאות כמה הם קשורים, אבל לא היה לי מושג מה לעשות ואיך. פשוט ברחתי במהירות כדי לא להסתבך, ולא סיפרתי לאיש על יפתח וכליאתו, אני לא יודע למה, אך לא עמדתי לצידו.
תגובות
תגיד מה חשבת כשברחת!?
יפתח סובל ואתה בורח?
אני חושבת שאתה צריך להתחבר עם יפתח
ולהגיד מה שקרה למורה אם זה לא עוזר אז למנהלת
ואם גם זה לא לך להורים שלך.
חלי ( :
איתי...
תקשיב גם לי קרה הדבר הזה וזה נורא נורא לא נעים לשמור דבר כזה בבטן ויש לי שיטה כי חוויתי את זה הרבה פעמים,ספר את זה לבנדאם הכי קרוב אליך כי התעללות במישהו זה נורא ואיום.
מקווה שעזרתי לך
שי לי
אתה צריך לבחור את החברים שלך ולעזור לאתיופי, תעזור לחברים בעת צרה.
מעיין
לאיתי שלום,
אנחנו מבינים למה נבהלת והיסתלקת מהמקום בלי לספר לאף אחד.
לא קל, וצריך הרבה אומץ, להיות הראשון והיחיד שהולך נגד כל החברים והמקובלים בכיתה.
וחוץ מזה, בטח פחדת להסתבך (כמו שקורה גם אצלנו לפעמים),כי או שהחברים מסתכלים על זה שהיה בסדר וסיפר - כילד מלשין, או שמאשימים אותו שהוא היה שותף למעשה(לפעמים גם המורים).
אבל, אנחנו יודעים שאתה בסדר. עובדה שכתבת שהרגשת ששנאת פתאום
את החברים הטובים שלך על המעשה הזה.
עצות להמשך הדרך:
א. לדעתי (טל),אתה היית צריך לספר למשהוא מבוגר שאתה מכיר,שיפתח בצרה,ואפילו בלי לספר מי עשה זאת.כדי שקודם כל יפתח ישוחרר.
ב.וחוץ מזה להגיד לחברים שלך(לשכנע אותם) שישחררו את יפתח.
ג. לדעתי (רני), אם אתה רוצה להרגיש טוב עם עצמך, לך עם הרגשות שלך, ותתחיל להיות חבר של יפתח. ואל תפחד להסביר לחברים שלך כמה הם טועים לגביו.
מנסיוני- אתה הטוב תנצח, וכל השאר יצטרפו אליך.
בכל מקרה, גם תהיה נאמן לעצמך ותרגיש טוב, וגם הרווחת חבר חדש
שבטוח יעריך אותך מאוד.
איתי תקשיב לפי דעתי אתה היתה צריך לעזור לו בכול מה שאתה יכול הוא ילד חדש בכיתה אבל עכשיו זה כבר עבר אז כדי לך לנסות להתחבר אליו יותר ולנסות להיות ידיד או חבר
מקווה שתקשיב לעצתי מאי .
איתי
לדעתי הייתה צריך לעזור ליפתח כי גם אתה הייתה רוצה שיעזרו לך כשאתה בצרה. אם יפתח היה חבר שלך ולא היה עולה חדש היית עוזר לו? לדעתי זה לא עד כדי כך נורא שלא עזרת לו אבל אם הייתה לפחות בודק מי מרביץ לו והולך לספר גם אתה הייתה מרגיש טוב עם עצמך וגם יפתח היה שמח.יש לי השערה שאולי בגלל שהייתה לחוץ לא ספרת על המקרה לאף אחד אבל אינני פוסלת את האפשרות שפשוט פחדת ממי שמרביץ ליפתח וחששת שאם יגלה שראית אותו והלשנת עליו הוא יתנקם בך. אבל מכיון שעשית את מה שעשית יש לי כמה עצות בשבילך :1 הייתה יכול לספר ליפתח ולחכות לתגובתו. אולי הוא קצת יתעצבן אבל לדעתי הוא יעריך שספרת לו.2 אתה יכול לספר לו על המקרה מזוית הראיה שלך ולשאול אותו מה הוא היה עושה במצב כזה.3 לבקש סליחה ולקוות שהוא יסלח לך.4 לשאול אותו מי הרביץ לו ולהעיד בשבילו שראית.
מקווה שאחת מהשיטות תצליך. יסמין ילין פס.
איתי שלום! אני מאי צמח אני אומרת שאתה ההיית צריך לעזור לו בגלל שהוא ילד חדש והוא עוד לא מכיר את כולם אתה פשוט ההיית יכול ללכת למורתך ולספר לה אל המקרה אתה יכול להיות בטוח שהיאלא תגיד להם מי סיפר לה את זה מקווה שתקשיב לעצעתי!
תשמע איתי,
אתה היית צריך לעזור לו אתה לא היית רוצה שיעשו זאת לך אז תחשוב על זה! ותתנצל בפני יפתח על כך שלא עזרת לו. אינך צריך לומר דבר לחבריך, פשוט תתנהג איך שאתה מרגיש! תהיה חבר של יפתח ואז הילדים יראו שהוא נחמד וגם הם יתחברו אתו והכל יסתדר! תאמין לי אני מנוסה בזה, מקווה שעזרתי לך חמוד!
ענבל שטיין
אני חושבת שטעית בקשר ליפתח, היית חייב להגן עליו. רק בגלל שהוא ילד אתיופי ולא מכיר את דרך הישראלים. טעית טעות גדולה וחמורה.
אליש
איתי אתה יודע, אותי זה בכלל לא מרגש ולא משהו כזה כי גם אני סבלתי לא פחות מיפתח. הייתי גם ילדה חדשה בכיתה והייתי אז שמנה, כי הייתי חולה בסרטן, אבל אף אחד לא ידע, כי לא סיפרתי. אפילו לא למורות כי התביישתי. כולם קיללו אותי: "שמנה שמנדוזה" וניסיתי לא לבכות כשהם בסביבה. אז ישר רצתי לשירותים ובכיתי לי בשקט. עד שפעם הם רצו אחרי ולא ראיתי כי בכיתי מאד מאד, כי זה מעליב כשמקללים אותך שמנה ולא יודעים מה היא הסיבה. אז המורה ראתה אותי ושאלה מה קורה אז החלטתי לספר לה את כל הסיפור, שהייתי חולה בסרטן ושאני עדיין חולה בסרטן. המורה סיפרה זאת למנהלת והמנהלת סיפרה זאת לכיתה ולא רציתי שהיא תספר כי מאוד פחדתי, אבל אחרי יומיים הכיתה התחילה להתייחס אליי אחרת והפכתי חברה טובה לכל הכיתה והם החברים שלי ועכשיו אני יודעת שעדיף לספר הכול ישר למורה ולכיתה. בקיצור, לכולם, ואז תרגיש יותר טוב. ועכשיו לפני הניתוח החמישי ואולי גם האחרון בחיי, אני שמחה שסיפרתי למישהו את הסיפור שהיה לי בלב, כי מאז עברו כבר שלוש שנים ואני יודעת שנשאר לי לחיות בערך שבוע ימים, כך הרופאים אמרו לי ולהורי, אז אני מנסה לבלות את הימים האחרונים בכיף. תודה לך איתי שיכולתי לספר לך את הסיפור.
קרן
לדעתי מה שעשית היה ממש לא חברי מצדך. אני אפילו כועסת עליך. גם אם היית ממש שונא אותו, היית צריך לעזור ואחרי שהיית מציל אותו, אם לא היית רוצה לא היית חייב להיות חבר שלו. בפעם הבאה אם זה יקרה, עליך לחשוב מה היה קורה אם היו עושים את זה לך.
נטלי
איתי
זה מאוד אנוכי מצדך לעזוב ילד בשעת צרה ויותר גרוע ילד חדש בשכונה שלא נראה כמוך. היית צריך לעזור לו. תאר לך שאתה היית נקלע לאותו מצב ולא היו באים לעזור לך. תחשוב איך תעשה את זה בפעם הבאה.
בני
היי איתי,
טוב, יש לי כמה דברים להגיד לך: הגבת נכון כשפחדת לאבד את החברים שלך, כי הם היו אומרים לך כל מיני דברים ולא כל אחד הוא ילד חכם כמוך. התנהגת בחוכמה, רק זה ילמד אותך בפעם הבאה לעזור קצת אומץ ולעזור ליפתח, במידה וזה יקרה שוב! אתה יכול גם להעזר במבוגר או במורה או אפילו ביועצת או במנהלת.
מקווה שעזרתי לך!
דנה
איתי
אני במקומך הייתי רצה לעזור ליפתח. אין לך מה לפחד או להתבייש מהחברים שלך. אחר-כך הייתי ניגשת למורה ומספרת לה את כל הסיפור.ולפי דעתי לא היית צריך לברוח
כי זה לא עוזר.
טל
איתי,
אני חושבת שאתה צריך להלשין, למרות שמי שעשה זה הם חברים שלך. זה מעשה נורא לעשות ומגיע להם עונש. בכל זאת חבל שלא נשארת להגן על יפתח, כי אם הם חברים שלך אולי היית משפיע עליהם. אתה גם יכול לשוחח איתם בנידון ובמקום להלשין אתה יכול לבקש מהם להתנצל בפני יפתח.
בתקווה שעזרתי
נועה
אני חושבת שאתה היית צריך לפנות לחבריו ולומר להם שיפסיקו, כי לא משנה איך ניראה יפתח , לבן או שחור או גבוה או נמוך. כי מה שמשנה זה האופי הפנימי ואז החברים שלך אולי יבינו מה שהם עשו ליפתח.
אריאל ושיר
לאיתי,
איזה מן ילד אתה? אם עשית זאת, אתה שותף למה שהחברים שלך עשו! אני מציע שתדבר עם המורה או אם המנהל, ותגיד להם, אם לא עשית זאת כבר.
דניאל
היי,
קראתי פעמיים את מה שכתבת ופשוט בכיתי. לדעתי אם היתי במקומך הייתי הולכת לשם והייתי צועקת על החברים שלך (לדעתי הם בכלל לא חברים הם חיות) וגם הייתי אומרת למנהלת ולמורה, כי עדיף להלשין מאשר לשמור הכול בבטן. אז אני פשוט מציע לך להתחבר איתו (עם יפתח) וכך תוכל לראות מה היה שווה לך לעשות.
ליאורי
אני רוצה להגיד שלא היית צריך לעזוב אותו שם לבד. אבל אם כבר ברחת משם אתה צריך לספר למישהו. הוא זקוק לעזרה. עוברת עליו התמודדות קשה.
חן אתה צריך לבקש ממנו סליחה ולעזור לו להשתלב.
איתי,
אם הייתי במקומך לא הייתי בדיוק בורחת אלא הייתי הולכת להזעיק עזרה והייתי הולכת להציל אותו. ובעיניין חבריך, הייתי קוראת להם חיות פרא.
מירית
לאיתי,
שמעתי את סיפורך וגם אני הייתי בורחת במקומך כדי לא להתערב אבל גם הייתי קוראת למישהו שיעזור. ובנוגע לחבריך - לא הייתי קוראת להם חברים.
עינת ברנר
אני רוצה להגיד שלא היית צריך לעזוב אותו שם לבד. אבל אם כבר ברחת משם אתה צריך לספר למישהו. הוא זקוק לעזרה. עוברת עליו התמודדות קשה. אתה צריך לבקש ממנו גם סליחה ולעזור לו להשתלב.
נטלי
איתי,
לדעתי היית צריך לחשוב לפני שברחת . אני היתי עוזרת ליפתח גם אם זה היה גורם לי לאבד את החברים שלי כי כאלה חברים מי צריך. אז תחשוב על זה
איה
איתי,
אתה היית צריך לעזור לו אפילו שהוא שונה. אתה היית צריך להלשין או לערב מבוגר. אפילו אם הם היו חבריך
רינה
איתי,
אני חושבת שהיית צריך לעזור לילד ההוא, כמו שהפתגם אומר: "לא תעמוד על דם רעייך"
נועה.
שלום לך!
אני חושבת שאתה ממש לא בסדר. אתה חייב ללכת ולהיתנצל. תעצור שניה ותחשוב - אם אתה היית במקומו מה אתה היית עושה? גם אתה היית חסר אונים מקווה שעזרתי,
ספיר.
איתי,
לדעתי לא היית צריך לפחד ולברוח! היית צריך לבוא לעזרתו של הילד, אפילו אם קצת פחדת! אז מה אם הוא שונה? זה אומר שצריך לעזור לו? אני במקומך הייתי מיד מנסה להפריד ביניהם, ואם המצב היה מחמיר, הייתי מערבת מבוגר. האמת היא, שהייתי מערבת מבוגר בכל מקרה, כדי שהילדים האלה ילמדו לקח!
אביגיל
איתי,
לא עשית מעשה טוב. תאר לך שאתה היית במקומו? זו ממש התעללות ואני חושבת שאם לא רצית לאבד את חבריך היית יכול לספר על זה למורה בעילום שם. אני לא מבינה איך זה לא עומד לך על המצפון? דבר עם חבריך והסבר להם שמה שהם עושים זה ממש לא יפה. שיעמידו את עצמם במקומו. אומנם יש לו צבע עור שונה אך זה לא מעיד על מי שהוא באמת
מיכל
תגובה
לראש העמוד