לבד בבית
הכל התחיל ביום אחד שנשארתי לבד בבית...
אמא ואבא נסעו לחתונה ואני הייתי לבד.
ראיתי טלויזיה ופתאום נשמעה דפיקה בדלת.
נורא נבהלתי בהתחלה, כי אמא אמרה לי לא לפתוח
לאף אחד, אז ניסיתי להיות בשקט כדי שיחשבו
שאין אף אחד בבית וילכו, אבל לאחר כמה שניות
הדפיקה נשמעה שוב והפעם יותר חזקה ואז שוב ושוב...
והבנתי שאם אני לא אפתח אז לא יפסיקו, אז ניגשתי
לדלת בשקט בשקט, כשכולי רועדת מפחד...
עליתי על קצות האצבעות כדי לנסות לראות בחור הדלת
ולא ראיתי כלום כי היה חושך... קצת חששתי לפתוח
ואז שאלתי בקול חלש ומפוחד... מי זה? ולא ענו לי,
אז החלטתי בסופו של דבר לפתוח את הדלת.
סובבתי את המפתח לאט לאט... והדלת נפתחה
באטיות ובזמן שאני רעדתי מפחד וציפיתי לראות
מישהו מאחורי הדלת נפתחה הדלת ומאחוריה
עמדה סבתא היקרה שלי שבאה לראות שהכל בסדר.
אני סיפרתי לה כל מה שקרה והיא צחקה ואמרה
שמותר לפחד ושבפעם הבאה אני לא אפתח את הדלת
אם אני לא ידע מי זה!
למזלי הסיפור נגמר בטוב!

עמית