אמא שלי לא רוצה אותי בבית
שלום, אני בת שתיים עשרה. אמא שלי ואבא שלי גרושים מאז שאני בת שלוש. בזמן האחרון אמא שלי כל הזמן כועסת עליי ואני לא עושה כלום! היא אומרת שהיא לא רוצה אותי בבית ושהיא רוצה להעביר את המשמורת שלי לאבא שלי... שאני אגור אצל אבא שלי... אני לא רוצה... יש לי פה בי"ס, חברות, האחיות שלי והכלב שלי פה... אני לא יכולה לעזוב... אני מרגישה שאמא שלי בכלל לא אוהבת אותי!!! זה מאוד פוגע ביי! ואני כל הזמן בוכהה!!! אני לא יכולה לספר את זה לאף אחד, גם לא לחברות שלי, כי הם יחשבו שהמשפחה שלי דפוקה... האמת באופן מסוים היא באמת כזאת... אני לא יודעאת מה לעשות. זה מאוד מציק לי כבר הרבה זמן. אמא שלי לא רוצה אותי... היא לא רוצה שאני אהיה בבית והיא כל הזמן מאיימת עליי וצועקת עליי... באמת שאני לא מתכוונת להרגיז אותה, ואני לא יודעת למה היא כןעסת עליי. אני לא יכולה יותר!!! בבקשה תעזרו לי... מה לעשות? לעזוב את כל הבית והחברים ולעבור לעיר אחרת עם אבא שלי? או להישאר עם אמא ששונאת אותי???
מאיה
תגובות:
אני בדיוק כמוך,
רק שהוריי התגרשו שהייתי בת 9 חודשים.
מה שצריך לעשות זה אמא את צטודקת לא הייתי בסדר אני רקוצה להיות יותר מסודרת ואני ממש מצטערת רק שתדעי אני מאד מאד אוהבת אותך וקחי את זהב לצומת ליבך
תאמיני לי!
אני לא צוחקת אני הכי רצינית בעולם
שני.
מאיה תשמעי מתורה שראיתי תתגובה שלך התחלתי לבכות כי גם לי יש אמא ששונאת אותי ואני כל הזמן בודדה כולם נגדי ואני לא יודעת מה לעשות כבבר אני לא יכולה אני מרגישה שבא לי למות כן פשוט למות אמא שלי אוהבת רק את אח שלי ורוצה שאני יעוף מהבית היא כל הזמן מקללת אותי בצורה מחרידה ואני לא יכולה יותרררררר אז אני מצטערת אבל אין לי מה להגיד כי גם עלי עוברים הדברים האלו..
אבל אני חושבת שאמא שלך חוצפנית ומאודדד צריך לעשות לזה סופפ אני מצטערת אבל זאת האאמת גם אמא שלי רעה היא שונאת אותיי ואני כן מאמינה שיש אימאות שלא אוהבות את הילדים שלהם אני רואה ויש עובדוותת שיהיה לך המון מזל בחיים באמת והרבה אהבה.
תראי, אבא שלי התגרש מאשתו הקודמת בדיוק בגלל שהיא לא רצתה את הילדים, לא רצתה אותו, עזבה את הבית ועשתה צרות....
בגלל כל זה הילדים עברו לגור אצלו והיום הם מבוגרים (בני 40) שמחים ומאושרים.
אני מבינה שקשה לך לעזוב סביבה מוכרת,חברות והכל אבל... תחשבי בהגיון לא יותר טוב לחיות עם אבא שלך,בלי שיצרחו עלייך ויאשימו אותך כל הזמן?לא עדיף להתחיל חיים חדשים? אני חושבת שכדאי לך לחשוב בנושא.
עם החברות באמת מאד חשובות לך את יכולה להמשיך לשמור איתן על קשר דרך מייל למשל.
זה לא אותו דבר אבל בכל זאת....
בעניין הכלב, אולי אבא שלך יסכים שתקחי אותו איתך?
מקווה שעזרתי ובהצלחה!!!
יעל.
תקשיבי.
אני חושת שהמצב חמור.
כניראה משהו מפריע לאמך.
אם את אוהבת אותה ואכפת לך ממנה תקני לה משהו קטן ויפה,או שתכיני לה -עדיף כי היא יכולה לכעוס על זה שהוצאת כסף.
ותביאי לה אותו תכתבי לה מכתב תדברי איתה תנסי לחבק אותה ,
ותראי לה שאכפת לך ממנה.
אם זה לא עובד והיא עדיין כזאת כדאי שתקחי את הכלב ואת חפצייך ותעברי לאבא אוהב ושאכפת לו מבתו.
אני חושבת שאת גם צריכה לדבר עם עובדת סוציאלית כי זה מאוד יעזור לך.
אם את אוהבת את אימך כדאי לך להקשיב לאפשרות השנייה ואם לא את צריך לעבור לאביך.
מנסיון של עבירה-יש חברים בכל מקום.
אוהבת שירלי.
תקשיבי מאמי
אולי תלכי לאבא שלך אני מבינה את ההרגשה שלך
זה לא מחייב אותך ללכת לאביך את יכולה למצוא זמן
שאמך רגועה ולהגיד לה: "אמא למה את כל הזמן צועקת עלי
ואמא את אוהבת אותי או לא...?"תקשיבי לי עוד דבר אחד,,, אין אמא שלא אוהבת את ילדיה זה ברור כי כל אמא צועקת על ילדיה זה חובה בשביל החינוך אבל אם היא כל הזמן צועקת אז כדאי לך לעשות משהו בעניין,,אולי תלכי למישהו שמבין בדברים האלה...
את לא צריכה להיות לחוצה פשוט, זה לא קל לחיות ככה אני מבינה אותך, לחיות כל הזמן בצעקות? זה טיפה מוגזם,, את צריכה לדבר איתה קצת, ללכת לחברות, להנות טיפה...
לא כל הזמן לשבת בבית כמו איזה לא יודעת מה, אבל תעשי משהו תשתחררי מזה תלכי קצת לאבא שלך תדברי איתו על זה.
ועוד משהו המשפחה שלך לא דפוקה חס וחלילה חס ושלום
קיץ-קץ: אני אוהבת אותך למרות שאני לא מכירה אותך את נשמעת לי ילדה מאוד חמודה ומתוקה אל תפחדי אל תיהי לחוצה בגלל כל העניין הזה אני אוהבת אותך שוב פעם וכדאי שתעשי משהו בנושא את לא יכולה לחיות את כל החיים שלך בצעקות, זה לא טוב.
טוב לא נשאר לי עוד מקום לכתוב פשוט תעשי משהו בנושא ונגמר הסיפור, תאמיני לי זה ממש יעזור לך לדבר עם אבא שלך.
נסיכה.
את חייבת להראות לאמא שלך שאת עוזרת בבית..
תעזרי לה בכל מה שהיא צריכה ואל תתחצפי אליה הוא משו פשוט תעזרי לה ותראי שהיא תתחיל להתיחס אלייך שונה ואם זה לא יעזור אז תגידי לה שאחרי כל מה שאת עושה עבורה זה לא מגיע לך את משתדלת לעזור לה בכל מה שהיא צריכה..וזה לא פייר שככה היא מחזירה לך למרות הכלל!!!... :] ואין אמא שלא צועקת על הילדה לפעמים גם אם זה מגיע וגם אם לא פשוט ככה זה והיא רוצה רק לטובתך ולחנך אותך כמו שהיא חושבת לנכון... מקווה שתסדרו את כל הדברים ביניכן...
ק!רל
תקשיבי, הבעיה שלך באמת חמורה... לא שאני רוצה להלחיץ אותך או משהו אבל באמת חייבים לעזור לך... דבר ראשון הסיפור שלך מאד נגע לליבי כאילו-אמא ששונאת את הילדה שלה??? אני אומרת שכניראה האמא הזאתי כימעט משוגעת... או שעוברת עליה תקופה של לחץ, אז היא מוציאה את זה עליך... את צריכה להיות ממש סבלנית ואוהבת ואם הדבר הזה ממשיך עוד הרבה זמן פשוט תדברי איתה, אני יודעת שזה לא פשוט, אבל תגידי לה שזה ממש מציק לך...
נ.ב. תנסי לא להיות לחוצה, תיהיה ספונטנית, אין לך מה להיות עצובה זה בטוח יסתדר...
שלך-שיר.
אני מבינה את ההרגשה.. תנסי לדבר על כך עם אמך משום שזה מקרה מוזר ביותר כשאמא לא רוצה את הבת שלה בבית.. נסי לדבר איתה, אוליי יש לה בעיות אחרות ולכן מוציאה את הכעס עלייך.. או אוליי זו היא סתם אי הבנה והכל יסתדר.. אני מאוד מקווה שעזרתי לך, ותנסי להסתכל על כך גם מצדה של אמא שלך. מקווה שהכל יסתדר.
שלך, אמירה.
אני בן, ממש מכיר את ההרגשה שלא רוצים אותך זה קורה לי הרבה בבית ואני לא יכול לספר לאף אחד כי אף אחד לא מבין אותי.
אני מצטער בשבילך ואני מציע לך לעבור לאבא שלך אפילו אם את מחוברת לאמא שלך יותר מהאבא כדי שלא תרגישי את ההרגשה האיומה שאני מרגיש ואני מאחל לך שתיהיי רצויה תמיד.
שרון
כשקראתי את המכתב שלך עברה לי צמרמורת בגוף. אני בת 16, ההורים שלי גרושים מאז שאני בת 3 ואני יודעת בדיוק איך את מרגישה. אני תמיד משתדלת להיות הכי בסדר בעולם ולעשות הכל בבית לפניי שאמא שלי חוזרת מהעבודה והכל ומה שלא יקרה, אפילו אם הבית יבריק וינצנץ תמיד לאמא שלי יהיו תלונות. אני תמיד כועסת עליה כשהיא אומרת לי ש"תמיד אפשר יותר טוב" וזה ישר מתפתח לריב בו אמא שלי אומרת שאלו החוקים בבית ושאם לא טוב לי אני יכולה לעבור לגור אצל אבא שלי ושמבחינתה זה בסדר גמור. אני לא חושבת שלדבר עם אמא שלך זה הפיתרון כי כזאת היא ולפי דעתי אי אפשר לשנות בן-אדם בגיל כזה. קודם כל אני רוצה להבהיר לך: את לא אשמה ביחס של אמא שלך כלפייך! תפנימי את זה. דבר שני מישהי כתבה את זה במכתב שלה ואני רוצה להסכים איתה: אם את מוכנה לסבול את היחס של אמא שלך ואת ה"שינאה" כמו שאנחנו קוראות לזה אז אני מציעה לך בחום להישאר אצל אמא שלך. קשה לשנות אורח חיים, חברים, עיר מגורים, סביבה הרגלים וחוקים. עוד דבר שאני רוצה להאיר את תשומת ליבך לגביו: גם אצל אבא שלך יש חוקים, וגם לאבא שלך יש אופי מסויים, לכל בן אדם החסרונות שלו(כמובן שגם הייתרונות אבל זה לא משנה עכשיו)ואף אחד לא הבטיח שכש/אם תעברי אליו החיים שלך יהיו ורודים.יכול מאוד להיות שגם אצלו יהיה לך קצת קשה. קשה לי להגיד את זה אבל אני מכירה את התחושה שאמא שלך שונאת אותך. כשקראתי את התגובות שאמרו שלא יכול להיות שאמא שונאת את ביתה חשתי זעם. איך הם יודעים? אמא שלהם בטח חמודה ומקסימה...אוליי אמא שלי באמת שונאת אותי??? מי אמר שאמא חייבת לאהוב ילדייה? אז ככה:זאת לא בושה לחשוב ככה! מותר לך לחשוב על פי הרגש אבל אסור לך בשום פנים ואופן להרגיש על פי המחשבה!דבר אחרון שחשוב לזכור: מותר לבכות! זה משחרר ומרגיע. לפעמים קצת עצוב ואין לנו ברירה אלא לבכות.
אני מאוד מקווה שהמצב יישתפר.
מעייני.
יש לך 3 ברירות:
1) לנסות לדבר עם אמא שלך ולהסביר לה ואם היא לא תבין אז תעברי לברירה 2 או 3
2)תעברי לאיפה שאבא שלך גר ותהיי רק איתו מתישהו היא תתגעגע ותרצה לראות אותך ואז בהתחלה אל תהיי כל-כך נחמדה אליה ותזכירי לה איך היא התנהגה אלייך.
3) להשאר אצל אמא שלך אבל לצאת הרבה מהבית, לישון אצל חברות ולחפש תירוצים להתחמק בסוף או שאמא שלך תתגעגע אלייך או שלפחות לא תהיי איתה בבית אז היא לא תצעק עלייך וגם לא יהיו לה סיבות לצעוק עלייך.
שרה.
תעברי לאבא שלך במלא את בת 12 ועולה לחטיבה..מילא תעזבי את בי"ס ואיזה שלושה חברים ישארו איתך..
תעברי לאבא שלך ככה תרגישי יותר בנוח ופחות מאויימת על ידי אמך..ואולי אבא שלך מתגעגע מאוד אלייך...
והוא בודד בבית ולאמא שלך יש את האחיות שלך..חוץ מזה תוכלי תמיד לבקר..וכל הבית יהיה רק שלך ושל אבא שלך..[=
אני מקווה שתעשי את הישר ביותר..ותזכרי אין משפחה דפוקה יש משפחה שלא יודעת לאהוב..ולא שזה רע פשוט צריך ללמד אותה..
זוהר.
מאיה מאמי שמעי אני ממש מבינה ת'הרגשה של שלך אבל את צריכה להבין טיפה את אמא שלך לחשוב מה היא חושבת אוליי היא נפגעת ומעבירה את הפגיעות שלה אלייך את פשוט צריכה לדבר איתה להגיד לה משאת מרגשיה ותבקשי שהיא תגיד לך מה היא רוצה שיהיה ומה היא מרגישה אני אומרת לך זה יעזור ללך בייוש
נשמה ואני מאוד מקווה שהעצה שלי תעזור לך
לילי
מאיה
תלכי עם אמא שלך לבית קפה תדברי איתה ותשאלי אותה למה היא לא אוהבת אותך ולמה את לא רצויה בבית? חוץ מזה שאיפה שאת מרגישה ביטחון תלכי ואיפה שלא על תלכי פשוט תעשי מה שאת מרגישה שיותר נכון לך לעשות וגם עם תעברי לאבא שלך אולי יהיה לך חברות חדשות תאמיני ללב שלך ולמה שהגוף שלך אומר לך לעשות מקווה מאוד בשבילך
ליאור
וואו אני מכירה את ההרגשה של להיות לא רצויה.
אני מקווה שהכל יסתדר, אבל אולי תנסי לפתח שיחה טובה עם אמא שלך בזמן שהיא רגועה, ככה תלבנו את העיינינים בינכן ותיראי מה גורם לה להגיד לך את זה. תספרי לה גם על ההרגשה שלך שאת מרגישה שהיא שונאת אותך.
מקווה שתשלימו והכל יהיה יאתך בסדר
המון אהבה
תות
היי מאיה
אני חושבת שכל אמא אוהבת את הבת שלה, אין לך מה לדאוג, אין כמו אמא, היא אוהבת אותך אני בטוחה למרות שאינני מכירה אותה. כל אמא לפעמים מתעצבנת על ילדיה, תנסי שלא לעצבן אותה, תעשי דברים שיעשו אותה למרוצה.
מקווה שעזרתי
חנ!ש
למאיה
לדעתינו את צריכה לעבור לעיר אחרת. את תוכלי לשמור על קשר עם החברות ואולי לקחת איתך את הכלב. אולי תדברי עם אבא שלך והוא יעזור לך.
חסוי וחסוי
אני חושבת שאת צריכה ללכת לעובדת סואצילית ולדבר איתה
טופז
מאיה שלום!
קראתי את מכתבך, ולפי דעתי את צריכה להישאר עם אמך. למרות הקשיים והסבל שאת עוברת, את מוכרחה לפעול לטובתך. ביכולתך לפנות ליועצת בית הספר, ולא בחובתך לערב את חברותייך.
אשמח אם עזרתי לך...
ספיר
למאיה
את לא צריכה לעזוב את הבית ובגלל שההורים שלך גרושים זה לא אומר שהמשפחה שלך דפוקה. אמא שלך לא שונאת אותך. תנסי לדבר איתה ולהבין מה קורה.
רוני
מאיה, שלום.
אני ממליצה לך בחום לעבור לאבא שלך, תפתחי דף חדש ותעברי לאבא. אז יהיו לך חברות חדשות, בית-ספר חדש וגם יש לכך יתרון - אף אחד לא יודע את השברים המביכים שקרו לך, זאת אומרת אם היו לך כאלה.
טלי
מתוקה, אני במקומך לא הייתי עוברת בגלל זה... תראי, אולי זה רק נראה לך אולי זה לא באמת ככה. .לדעתי תדברי עם אמא שלך ככה שיחה טובה ותגידי לה כל מה שאת חושבת ומרגישה אחר כך תראי מה את יכולה לעשות עם זה. לכי עם הלב שלך... אם אמא שלך אחרי השיחה תמשיך להתנהג אלייך לא יפה... אז יכול להיות שיהיה לך טוב לפתוח דף חדש בחיים וללכת לגור עם אבא שלך ולהכיר אנשים חדשים, זה תמיד טוב.
שלום מאיה
ניסית לדבר עם אימא שלך על זה? שהיא פוגעת בך בלי סיבה? ואין אימא שלא אוהבת את הילדים שלה. אולי עובר עליה משהו מסויים. בינתיים תחשבי איפה יותר טוב לך, שווה לך לעזוב חברות וחברים ומקום? זאת החלטה שלך. תלוי אם הם באמת חברים טובים. ואל תשכחי את האחיות שלך ואת הכלב.
דנה
למאיה
תעזבי את החברות ולכי לגור עם אבא שלך ותכירי חברות אחרות
ימית
תגובה
לראש העמוד