דולי הפרה האבודה

אני גרה בקיבוץ ורוצה לספר הרפתקאה שעברתי.
יום אחד הלכתי להאכיל את הפרות הרפת של הקיבוץ, הייתה שם פרה שאותה הכי אהבתי כי היא הייתה מיוחדת, תמיד היא עשתה הרבה חלב, ותמיד ניסתה להתקרב אליי כדי לדגדג אותי עם לשונה. לפרה הזאת קראתי דולי, כל יום אחרי שחזרתי מבית הספר הייתי הולכת לראות את דולי. אך יום אחד דולי לא הייתה שם! מיד התקשרתי לאחראים על הרפת והם אמרו שהם לא יודעים דבר על הימצאותה של דולי! התאכזבתי נורא בעקבות מה שהם אמרו לי והחלטתי שעליי לחפש בכל הקיבוץ אם צריך ולמצוא את דולי, הפרה האבודה. בהתחלה הלכתי לשדה, יכול להיות שאולי דולי ברחה והלכה לשדה בגלל שהיה בו המון עשב. כשהגעתי לשדה לא מצאתי בו דבר מלבד עקבות של פרה שהייתי בטוחה כמעט שהן של דולי. הלכתי בעקבות העקבות והן הובילו אותי לחווה ישנה מאוד, וראיתי שם את דולי. דולי השמיעה קולות מוזרים כמי שנזכרת הזיכרונות עצובים.

טופז