מה קרה לרון

השנה אני בכיתה ג' וכאן מתחיל הסיפור.
בוקר אחד התעוררתי פקחתי את העיניים, קפצתי מהמיטה ואמרתי בוקר טוב לבובות, לפזל החדש, לאמא ולאבא. התיישבתי על הכיסא לשתות שוקו וההורים הביטו בי וחיכו. הרגשתי שבשוקו יש אבקת קסמים מיוחדת. עצמתי לרגע את העיניים ומצאתי את עצמי הולכת בתוך מנהרה חשוכה ובוצית, עצרתי לרגע וראיתי יצור ירוק מוזר עם 5 עיניים כחולות ויפות, פה סגול ואף חום, עשר רגליים ושש ידיים, הוא קלט אותי מזווית העין ושאל אותי איך קוראים לי ,אז עניתי לו: "רון". הוא השיב לי בשפה מוזרה "געיח" שאחר כך הבנתי שזה השם שלו. הוא משך בידי והראה לי את ביתו שבעומק המנהרה. נכנסנו לחדרו וראינו כל מיני מספרים מעופפים באוויר, אספנו גם אותיות והרכבנו מילים כמו: ח-ש-ב-ו-ן וגעיח הבין שזה שיעור חשבון. הוא סיפר לי שצריך לאסוף את המספרים ולסדר אותם על השולחן, לאחר שאספנו את המספרים התחלתי לחפש מחברות, עפרונות קלמרים, ילקוטים ומורה. הסתכלתי על שעון היד שלי כדי ליראות מה השעה, הוא הביט על השעון ושאל מה זה? עניתי לו שזה מכשיר שמראה מה השעה וקוראים לו שעון. הוא הביט בי במבט חושד ואמר שעולם בני האדם מאוד מוזר עם ההמצאות והמכשירים. פתאום אני רואה את המורה עליזה וכול החברים שבכיתה.ביקשתי לצאת לשירותים. עליזה המורה נתנה לי, אז זינקתי מהכיסא ויצאתי מהכיתה וכשנכנסתי לשירותים שמעתי קול מהביוב קורא: "רון, רון" הסתכלתי וראיתי את געיח, נופפתי לו לשלום ורצתי לכיתה בהרגשה טובה.

נועה פינקלשטיין