סיפורה של לורה - פרק ב'

למחרת צעדתי יחד לביה"ס יחד עם נעם,
דיברנו בעיקר על לירז ועד כמה מוזר היה
מה שהתרחש אתמול.
בכיתה ציפתה לנו הפתעה מדהימה -
לירז הייתה מוקפת בנות ובנים מכל הכיתה,
כאשר התקרבנו למקום ראינו את לירז
מדברת עלינו עם כל הילדים, כנראה שלא
שמה לב שבאנו ,כי היא המשיכה ודיברה.
"רואים שלורה ונעם יהיו ביחד, תסתכלו
על הזוג המתוק הזה, אתם מאמינים? הייתי
יכולה לפתוח עיתון שלם ששם הכותרת תהיה
"הסיפור של לורה ונעם" וכל העיתון יהיה מלא
בכתבה הזאת, אתם לא חושבים? בכל אופן,
כמו שאתם מכירות את לורה ,תסתכלו איך
היא מתלהבת שהיא מלכת הכיתה, זה לא צודק,
היא לא ראויה לזה! מה אתם לא חושבים?
מי אתם חושבים שתהיה מלכת הכיתה?"
היא סיימה את דבריה, כל הכיתה פנתה להגיד את
בחירתם, ואז אני אמרתי : "אני חושבת שמי
שראויה להיות מלכת הכיתה זו ילדה שלעולם
לא לעגה לאדם ,כמובן שזאת לא אני כי אני
לעגתי ,לא אשקר ,אך כמובן זאת גם לא לירז,
יש הרבה בנות שמעולם לא אמרו דבר רע על
אנשים, כמו: שיר, עומר, טל, אביעד, גיא, רחל,
ועוד, הם יהיו טובים ומספקים בתור מלכי הכיתה.
את לא חושבת?" לירז הביטה בי במבט עמוק.
היא מעט הופתעה כמובן ליראות אותי, אך היא
המשיכה: "תסתכלו איך היא מנסה לקנות את לבכם!
מנסה להראות ענווה! אני בעד שנעשה הצבעה לועד
הכיתה, מי שרוצה הצבעה שירים את האצבע שלו!"
כל הכיתה הרימה ידיים, כולל אני ונעם.
למחרת התבצעו הבחירות, כולם ישבו בהפסקה
ורשמו את הבחירה שלהם, אני ישבתי ליד נעם
ושאלתי אותו: "עבור מי אתה חושב שיצביעו?"
הוא חייך וענה כלא מאמין: "ברור שאותך
לורה! " חייכתי אליו ונישקתי אותו על הלחי שלו.
"כולם לשמור את הבחירות שלכם טוב, טוב,
בהפסקה הבאה נבדוק ונכריז!" קראה לירז.
כולם חיכו בציפייה לקראת ההפסקה ולקראת
הבחירות כמובן. עד שהגיעה השעה.
ספירת הפתקים הראתה שרוב הילדים הצביעו
עבורי, הייתי המומה, מילה לא יצאה מפי.
כולם (חוץ מלירז!) קראו בשמי, אפילו נעם
שחייך ואחז בידי, כשהיינו בדרך הביתה
אמר לי נעם: "את יודעת, את כל כך חמודה
ורציתי לדעת אם...?" שאלתי : "אם מה?"
והתבוננתי בו" .אם את... את יודעת, רוצה
להיות יותר מידידה!" הוא שאל והביט בי במבט
נוקב",חברה אתה מתכוון?" שאלתי ולחצתי
את ידו, "כן, טוב איך שאת קוראת לזה",
"כמובן!" צרחתי והתחבקתי איתו.
אני חושבת שהרווחתי 2 דברים היום,
את הכיתה ואת... נועם!!!

הסופרת