סיפור שלי - גדי והפסל היקר

גדי והפסל היקר
יום אחד טייל גדי בגינתו עם אחיו דני,
הם הלכו לשכנה ושחקו יחד ואז גדי
ראה פסל יקר ויפה מאוד ,אך הוא
לא סיפר לדני על הפסל. גדי אמר
שהוא צריך לשירותים, אך במקום
ללכת לשירותים ,הוא הלך לחדר
השינה של שכנה היכן שהיה מונח
הפסל .גדי התפעל ורצה לקחת את
הפסל לביתו ,אך הפסל היה גדול וכבד
מכדי להרימו ולהחביאו אז גדי חזר
ואמר בשקט לדני: "מצאתי פסל גדול
ויפה והחלטתי לקחת אותו" "טוב"
אמר דני, אז אני אעסיק אותה ואתה
בינתיים תיקח את הפסל מחדר השינה
ותצא דרך הדלת האחורית". טוב"
אמר והלך לקחת את הפסל ואז
כשהיגיע לחצר הגנה של ביתו חשב
לעצמו שעדיף להיכנס דרך הדלת האחורית
כדי שאמא שלו לא תראה אותו. אמר ועשה
ואז כשחזר אמר לדני: "אמא אמרה להכנס
הביתה" הם אמרו לשכנה להתראות והלכו.
השכנה היתה עייפה ולא שמה לב שהפסל
נעלם .וכשגילתה זאת אמרה לעצמה:
"אוי ואבוי!" והתחילה לחפש בכל הבית
אך לא מצאה שום דבר. הלכה לכל שכניה
ושאלה אם מישהו ראה פסל ,אך התשובה
היתה שלילית. כל הזמן: "לא ,לא ,לא ולא"
עד שהתעייפה לחפש וחזרה לביתה גדי
ודני ראו ושמעו את הכל מהחלון הם הבינו
שהיא עצובה, אבל עדיין לא החזירו לה את
הפסל שלה. אמא של גדי ודני באה לעזור
לה לחפש ואפילו ששתיהן חיפשו הן לא
מצאו כלום, לא את הפסל ולא את מי שלקח
אותו .אמא של גדי ודני ניסתה לעודד את גברת
שלומית ,אבל כלום לא עזר, לא משנה כמה
שהם ניסו לעזור, הדבר היחיד שהיה יכול
לעזור שיחזירו לה את הפסל ויודו באשמה.
גדי ודני החליטו להחזיר את הפסל ולהתנצל.
הם הלכו עם הפסל לביתה של שלומית והודו
באשמה .גברת שלומית סלחה לגדי ודני על
המעשה. אומנם אמם כעסה, אבל גדי ודני
למדו את הלקח.

דנה


לראש העמוד