סיפור שלי - לאבד

לאבד
לפעמים מאבדים חפצים,
לפעמים מאבדים חושים,
לפעמים מאבדים זיכרון,
לפעמים מאבדים כשרון,
לפעמים פשוט מאבדים,
אבל כשמאבדים אנשים
קרובים, חשובים, יקרים, אהובים,
זה לא בדיוק כמו לאבד דברים סמליים,
כמו חפצים, חושים, זיכרון, כישרון.
זה לאבד לפעמים חיים שלמים.
אם מאבדים זוג הורים,
אם מאבדים כמה חברים
זה לאבד חיים חברתיים
ותחושת הריקנות תמיד נשארת
כאילו איבדת חלק מהלב שלך כשאתה עוד חי.
זה פשוט להרגיש: עד מתי, עד מתי
אצטרך לחיות כך
ותמיד להרגיש כך
ואז אני נרגעת וחושבת,
שהחיים עוד נמשכים.
אז צריך ללמוד להתמודד
כי ככה זה שמאבדים.

נועה


לראש העמוד