|
העצות בעמוד זה נכתבו ע"י אור מבורך , מנהלת המדור הקודמת
אור,
אני כתבתי לך שאלה כבר לפני איזה חודש... זה לא פייר שאת לא עונה! כי זה דיי דחוף... אם היית כותבת מראש שלא תעני אז פשוט לא נכתוב... זה לא הוגן. בבקשה תשתדלי לענות! זה ממש דחוף
תודה
אלמונית
שלום אור!
רציתי להגיד לך שזה ממש לא בסדר ולא הוגן שאת מעדכנת רק פעם בחודש! יש ילדים שמחכים כל יום לתשובות שלך! בסך הכל באתר מקסים ואת נחמדה ועוזרת. אבל למה לא לעדכן פעם בשבועיים? זה כל כך קשה?
תודה מראש
דנה
אלמונית ודנה חמודות.
אתן צודקות במאה אחוז. באמת הייתה עכשיו הפסקה גדולה של יותר מחודש, שבו לא עניתי על מכתבים מכל מיני סיבות. אתן צודקות שהייתי צריכה להודיע על כך, כדי שלא תצפו ותתאכזבו. אני לוקחת את ההערות שלכן לתשומת ליבי. עכשיו המדור יוצא לחופשה קצרה והעדכון הבא יהיה שוב באוגוסט. אח"כ אני חוזרת לעדכן את הפינה פעם בשבוע-שבועיים. אני קוראת את כל השאלות (מדובר במאות שאלות) ועונה על מה שאני יכולה. אני מבקשת סליחה אמיתית מכל מי ששולח שאלה ולא מקבל תשובה. אם הייתי יכולה הייתי עונה לכולכם, אבל זה לא אפשרי... תודה וסליחה.
הי אור. שמי צח.
אני מאוד מעריך את מה שאת עושה ואני גם לא הילד הכי מושלם בכיתה. אני ילד נחמד וטוב לב ולא משקיעה רק בלימודים אבל גם בלימודים. אני לא יודע אם בכלל יש דבר כזה מקובלים כי לדעתי יש דבר שניקרא מישהו שאוהבים יותר ומישהו שאוהבים פחות. יש לי בעיה כזאת: אני תמיד אהבתי יחסי מין עם בנות, אני מאוד אוהב בנות, אני ילד רומנטי ולא כל כך ביישן (קצת) אני צריך עזרה לגבי זה. אני כל הזמן חושב על בנות ועל קיום יחסי מין. אני רוצה להכיר מישהי שנירא לי שככה זה יקל עלי מקווה שתעזרי לי!
ממני צח!
צח חמוד.
הרבה ילדים ובני נוער בגילך מתמודדים עם מה שאתה מתאר: מחשבות על יחסי מין וסקרנות לגבי הנושא הזה, ורצון להכיר מישהי או מישהו מבני המין השני. דע לך שזה טבעי לחלוטין ואפילו בריא! אתה נמצא בגיל שבו אתה עובר תהליך התבגרות, והופך מילד לנער, ומנער לגבר, ובהחלט ייתכן שהנושא המיני שלא עניין אותך עד עכשיו, יתחיל לעניין אותך ולסקרן אותך. הכי חשוב לדעת איפה עובר הגבול בין מחשבה למעשה. אם המחשבות על מין יגרמו לך בסופו של דבר לעשות מעשים לא אחראיים כמו קיום יחסי מין אם בטרם עת, או עם הבת זוג הלא נכונה, אז כנראה שהגבול אצלך לא ברור. אבל אם אתה רק חושב או חולם על מין, וחושב פעמיים לפני כל מעשה, ומתנהג בצורה בוגרת ואחראית עם הנושא הזה, כמו שבאמת עולה מהמכתב שלך, אז אין לך סיבה לחשוש. להיפך! שיהיה לך בכיף!
אני בת שתים-עשרה, קיבלתי מחזור לפני שנה וחודשיים, אמא שלי עדיין לא יודעת, בקיצור, אף אחד במשפחה יודע, הקיץ הגיע, אנחנו נלך לים ולבריכה ולכל מיני מקומות , מה אני אעשה כשנלך לים ואני במחזור??? ואל תציעו להשתמש בטמפון ו... אני לא יודעת מה לעשות !!!
מקווה שתעזרו לי דחוף!!
קרין
קרין מתוקה
קודם כל מזל טוב! מחזור זה דבר נפלא, וזה צעד חשוב בדרך שלך להיות נערה ואישה. אני מבינה שכנראה את מתביישת במחזור, ולכן לא סיפרת לאף אחד במשפחה. דעי לך שאין לך שום סיבה להתבייש, ובכך שאת מסתירה את העובדה הזאת את רק פוגעת בעצמך. אני בטוחה שאמא שלך תשמח מאוד, ותוכל לעזור לך ולייעץ לך איך להתמודד עם המחזור בכל מיני מצבים, כמו בטיולים, בבריכה, וכד'. אז קדימה! למה את מחכה? רוצי לספר לה!
שלום אור.
קיבלתי מחזור ליפני חודשיים וליפעמים יוצאים לי מין גושים של דם האם זה נורמאלי?
היי חמודה.
מה שאת מתארת זו תופעה נורמאלית לחלוטין! שיהיה לך רק בכיף ובלי דאגה!
אור
מה שלומך?
אני נמצאת עכשיו בתקופה שלא כל כך קלה לי... אני אוהבת ילד אחד והוא אוהב אותי אנחנו חברים! אבל כל הזמן הוא מנסה לגרום לי לרצות אותו ולא פעם הוא ניסה גם שנקיים יחסי מין! אבל אני מפחדת! כבר קיבלתי וסת ואני מפחדת להיכנס להריון! דרך אגב, אני רק בת ארבע עשרה! מה לעשות?! לשכב איתו או לחכות עד שהמצב יגיע לא לידיים שלי?!?! תעני לי מהר בבקשה לפני שאני יעשה את הטעות של החיים שלי!
תודה ומקווה שתעני לי.
חסויה
חסויה חמודה
ההחלטה האם לקיים יחסי מין, מתי, ועם מי, זו החלטה מאוד לא פשוטה. אני שמחה שאת מתנהגת בצורה אחראית, ושאת שואלת את עצמך את השאלות הללו לפני כן. את עדיין צעירה, ובהחלט ייתכן שאת עדיין לא מוכנה מבחינה נפשית לקיים יחסי מין, אפילו אם זה מישהו שאת אוהבת. ולכן- אני מציעה לך לא למהר, לקחת את הזמן בכיף ולחכות (אפילו אם זה ייקח כמה שנים) עד שתמצאי את השותף המתאים ואת הזמן שמתאים בשבילך. ובקשר לחבר שלך- אני מתארת לעצמי שהוא בחור מקסים ומתחשב, אבל לדעתי הוא טועה טעות גדולה בכך שהוא לוחץ עלייך לשכב איתו. את מוכרחה לדבר איתו בהקדם האפשרי ולהבהיר לו שאת לא מעוניינת להיכנס כרגע למערכת יחסים כמו שהוא מבקש ממך. אם הוא באמת אוהב אותך, אז הוא יבין לליבך. אבל אם הוא לא באמת אוהב אותך, והאהבה שלו אלייך תלויה רק במין, אז יכול להיות שהוא לא יהיה מעוניין יותר להיות איתך בקשר. במקרה כזה את צריכה לשמוח שגילית בזמן את האופי האמיתי של חבר שלך, ושלא גילית את זה רק אחרי שכבר היה מאוחר מדי. אני מאחלת לך שתגלי שחברך מקסים ומתחשב ולא ההיפך, ושבכל מקרה תיהיי חזקה ותדעי לעשות רק מה שטוב בשבילך.
שלום שמי איילת (שם בדוי)
יש לי חברה שהיא גדלה בפנימיה אנחנו חברות מציונות. פעם אמרתי לה - תגידי איזה בעיה הכי מפריעה לך בפנימיה? אז היא אמרה לי שנוגעים לה באיברי המין! ואל תישאלי זה עוד המדריכות! שאלתי אותה - הם עושים את זה ברשותך? והיא אמרה לי לא. ואז בנוסף שאלתי אותה אם הם עושים את זה בצחוק או לא והיא אמרה לי שהיא אינה יודעת. אור אני מבקשת ממיך המון עזרה ליפני שזה יגמר במוות!!!
איילת חמודה.
כל הכבוד שאת דואגת לחברתך. הדאגה וההתעניינות שלך גרמו לדבר מאוד חשוב: הם גרמו לזה שהיא תספר לך על משהו שעובר עליה ולא באשמתה, ואסור שזה יימשך בשום אופן. חברתך ככל הנראה עוברת הטרדה מינית בפנימיה שלה. יש בארץ קו-חירום שנועד לעזור לחברתך ולסייע לה בהתמודדות עם מה שעובר עליה. הם גם יעזרו לה להגיש תלונה במשטרה אם היא תהיה מעוניינת בכך. רצוי מאוד שאת או חברתך תתקשרו למספר
אחת-שתיים-אפס-שתיים
קו חירום שפתוח עשרים וארבע שעות ביממה בדיוק בשביל מקרה כמו שלכן. אני מאחלת לך שתמשיכי להיות שם עבור חברתך ומקווה שהיא תהיה חזקה ואמיצה ותצליח להתגבר על המשבר!
היי אור! שמי אורי
כתבתי לך בתאריך
בשם "אלמוני" כשסיפרתי לך שאני אוהב מישהי ואני רוצה להציע לה חברות ביקשתי ממנה תודות להצעתך והיא הסכימה. מאז אנו חברים!
שמי אורי... תודה רבה אור!!!
היי אורי חמוד.
שמחתי מאוד לשמוע שעזרת אומץ והצעת חברות למישהי שאתה מחבב! כך אני מציעה גם לכל הבנים והבנות שנמצאים במצב שלך: אל תתביישו! מי שאתם אוהבים אמור לדעת מזה שאתם אוהבים אותו, ואתם חייבים לדעת שלפחות ניסיתם. לכן- תהיו עצמכם ופשוט תספרו להם מה אתם מרגישים! בהצלחה!
שלום אור. שמי ניר. אני יודע שזה לא כל כך קשור לנושאים שהילדים האחרים דיברו עליהם אבל אני חייב עזרה. אני מחבב ילדה בכיתה ואני חושש להציע לה חברות. כתבתי לה שיר ואני רוצה להביא לה אותו. אני חייב עצה מהר כי סוף שנה וכולם נפרדים לחטיבה.
היי ניר- כמו שאמרתי לאורי ולכולם: קדימה! תדבר עם מי שאתה אוהב עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי! הדבר הכי גרוע שיכול להיות זה שהיא תסרב, ואתה לפחות תדע שניסית, ואז הלב שלך יתפנה לאהוב מישהי אחרת, שבאמת מסוגלת לראות איזה מקסים אתה!
לאור שלום!
רציתי להגיד לך שעזרת לי מאוד... במצבים קשים הייתי קוראת את מה שרשמת לי והייתי מרגישה יותר טוב. קראתי כל מיני מהתגובות שלך לבעיות השונות של הילדים ורציתי להגיד תודה על העזרה. את עוזרת לילדים ומבינה אותם.
ליאור
ליאור מתוקה.
מאוד התרגשתי לקרוא את המכתב שלך. אני ממש שמחה לשמוע שהצלחתי לעזור לך, ואני מקווה שגם לילדים נוספים. תודה לכם שאתם משתפים אותי במה שעובר עליכם, ואני מבטיחה לענות כמה שאני יכולה.
שלום אור,אני חשה לפעמים כאבים מתחת לחזה וגם בעין מה אני אמורה לעשות אני בת עשר וצי ואני ממש פוחדת לספר להורי אז אל תגידי לי לספר להם מה אני עושה??? כבר ניסיתי להתאבד בגלל שמאוד כאב לי שאומרי הילד שניפטר מסרטן פשוט מת וכמעט דקרתי את עצמי. אני נואשת מה עושים במקרים שפוחדים ממחלות וניתוחים?!!!
בובה בבושה
היי חמודה.
הבעיה שאת מתארת זו בעיה שקיימת אצל הרבה ילדים ונוער. קודם כל, תביני שאין לך שום סיבה לחשוש ממחלות יותר מכל בן אדם אחר! כולנו חולים לפעמים, מי יותר ומי פחות, ואין שום סיבה שדווקא את תהיי חולה יותר מכולם. אני מניחה שאת יודעת את זה, אך בכל זאת מרגישה חרדה ופחד מוגזמים מכל הנושא שקשור לרפואה ומחלות. משהו שחשוב שתדעי - הרבה פעמים אנחנו מפתחים בעיות בריאותיות, דווקא משום שאנחנו חוששים מהן. לכן אני מציעה לך שני דברים- קודם כל לנסות להירגע ולהבין שיש לך את אותו סיכוי להיות בריאה כמו לכל אחד אחר. דבר שני, אני מציעה לך לקבוע פגישה עם רופא המשפחה. תבקשי מאימך שתהיה איתך בחדר בעת הבדיקה. בשלב ראשון תבקשי ממנו לבדוק אותך באופן כללי, תסבירי לו על הכאבים מתחת לחזה ובעין, והוא כבר יידע מה לעשות. אחרי שתסתיים הבדיקה תבקשי לשוחח איתו מעט יחד עם אימך. שתיכן תספרו לו על החששות שלך ממחלות ורפואה, ותשמעו ממנו מה יש לו לומר בנושא. אני בטוחה שהוא יחייך ויסביר לך שהיום הטכנולוגיה מאפשרת לרופאים לטפל כמעט בכל סוגי המחלות, ושהרבה אנשים הסובלים מבעיות בריאות, מבריאים בזכות טיפול רפואי נכון. אם יש רופא אחר שההורים שלך מכירים, כדאי לך לשוחח גם איתו. אני בטוחה שבסופו של דבר החשש שלך ייעלם וכך גם הכאבים! שיהיה לך בהצלחה, בכיף ובלי פחד!
שלום שמי אמי.
יש לי בעיה קשה נורא. אני מפחדת מכול דבר מספרים שלי משהו אחד אני מפחדת ולוקח לי זה עד שזה עובר ואני לא מצליחה לישלוט בפחד שלי. אור, אני מתחננת שתעזרי לי כי זה בעיה רצינית בשבילי ואני לא אוכל להמשיך לחיות בפחד אני צריכה משהו שירגיע אותי
פליז תעני לי
תעשי לי מצווה גדולה כי זה קשה לי לחיות ככה
אמי חמודה.
לא הבנתי ממך בדיוק מהו סוג הפחד שאת מתמודדת איתו, האם זו תחושה כללית של חשש ומתח? או שזה יותר דומה להתקפי-פחד שבהם את רועדת מפחד לא מוסבר ומתקשה להירגע? בכל מקרה זה נראה שקשה לך לנהל חיים רגילים ואת סובלת מכך. לכן אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול מקצועי אצל פסיכולוג\ית , או לפחות לשיחה עם היועצת. את מתארת תופעות פסיכולוגיות שקשורות ככל הנראה בנפש שלך, ומגיע לך ללמוד איך להתגבר עליהן! לכן - אל תתביישי, ותקדימי ככל האפשר לפנות למישהו מקצועי. שיהיה לך בהצלחה ורק טוב!
טוב יש לי בעיה...
יש לי חברה שעזבה ת'בצפר, והיא הלכה לבית ספר כזה של ערסים... היא יוצאת בעשר לזולה, ואני מפחדת שהיא מעשנת סמים או משהו!!!
תעזרי לי!!!
יש לי איך ליצור איתה קשר, אבל אני לא יודעת מה לומר!!!
אנונימית
היי חמודה
כל הכבוד שאת אכפתית ודואגת לחברה שלך, כמו שחברה אמיתית צריכה להיות. אני מבינה ממך שחברתך מתנהגת באופן שונה בזמן האחרון, ומסתובבת עם חבר'ה שאת לא ממש סומכת עליהם שהם טובים בשבילה, וזה מעלה אצלך חשדות שהיא משתמשת בסמים. לצערנו קיימת בעולם תופעה איומה ונוראה של בני נוער המשתמשים בסמים, מתמכרים להם, וגורמים לעצמם נזק תמידי בלתי הפיך. סמים מורכבים מחומרים ורעלים כימיים (גם סמים המופקים מצמחים פועלים על ידי חומר כימי) שנספגים בדם ועוברים למוח. ההשפעות של החומרים הללו על המוח הן הרסניות! זה מתחיל מפגיעה בזיכרון, פגיעה בחשיבה ובראיה ובהזיות שחוזרות על עצמן, ומסתיים לפעמים בהתפרצות של מחלת נפש ואפילו במוות. ולכן, אם חברתך אכן נוטלת סמים, זה חמור ומסוכן מאוד והיא חייבת להפסיק עם זה לפני שיהיה מאוחר מדי. ייתכן שהחששות האלה לגביה אמיתיים, וייתכן שהם לא. בכל מקרה, בתור חברה טובה שלה, אני מציעה לך לדבר איתה על זה. תעשי זאת בכנות ובעדינות, ותראי לה שאת מקבלת אותה ונשארת איתה גם אם היא עושה שגיאות כמו שימוש בסמים. אם היא אכן משתמשת בסמים זה בהחלט יכול להעיד על מצוקה נפשית שהיא נתונה בה. אבל אני מאמינה שיש לך המון מה לתת לה! אם בסופו של דבר היא מודה בפנייך בשימוש בסמים, אז את ממש חייבת להתייעץ עם מישהו מוסמך כדי שינחה אותך כיצד לדבר איתה ולעזור לה, וגם יציע מסגרות שונות שיכולות לעזור לחברתך. אני שוב אומרת לך כל הכבוד על הדאגה והאכפתיות ושיהיה בהצלחה לשתיכן!
בן דוד שלי רוצה לאנוס אותי וניסתי לספר להורים שלי וזה לא עוזר כל פעם שאני באה לדודים שלי אני פוחדת ועושה את עצמי חולה יש מישהו שיכול לעזור לי בלי שזה תגלה לכל העולם???
תודה- אפרת (שם חסוי)
נ.ב. בבקשה תעני הביקור הבא מתקרב.
אפרת יקרה.
לא הבנתי בדיוק כיצד קיבלת את הרושם שבן דוד שלך רוצה לאנוס אותך, אבל אם את מרגישה כך אני מניחה שיש לזה סיבה. שימי לב - זו לא אשמתך שלבן-דוד שלך יש בעיות והוא רוצה לפגוע בך. אבל את ממש מוכרחה לפעול כדי שזה חס וחלילה לא יקרה. אם בן דוד שלך מסוכן, הוא צריך להתרחק ממך ולעבור טיפול במקום סגור. אני מציעה לך בשלב ראשון להתקשר לקו חירום ארצי שמטפל בדיוק בדברים מהסוג הזה, ומספרו: אחת-שתיים-אפס-שתיים. שם תענה לך מישהי שתוכלי להסביר לה בדיוק את המצב, והיא תייעץ לך כיצד לפעול. אין לך מה לחשוש או להתבייש, להיפך- דעי לך שבכך את עושה מעשה אמיץ וחשוב שיכול להועיל לעוד הרבה בנות בעתיד. בהצלחה!
אור היקרה!
אני עוד מעט בת שתים עשרה ואני לא מצליחה להתרכז בלימודים ויש לי שגיאות כתיב, אני ואמא שלי הלכנו למקום שמראה אם יש לי בעיות ודברים כאלה ואמרו לי שם שיש לי כמה בעיות ריכוז ובגלל זה אני הכי חלשה בלימודים בכיתה ואומרים לי שאני מטומטמת. אבל אני יודעת שאני לא מטומטמת פשוט יש לי כמה בעיות ואני לא רוצה לספר את זה להם כי זה ממש יהרוס לי את המצב החברתי הטוב שלי ואני לא יודעת מה לעשות כי ממשיכים לחשוב עלי שאני מטומטמת בבקשה תעזרי לי! מה אני יכולה לעשות?
תודה, לי.
לי מתוקה.
דעי לך שאת לא לבד. המון ילדים ובני נוער מתמודדים היום עם קשיי למידה, וזה לא תמיד פשוט וקל. אבל זאת עובדה שאנשים עם קשיי למידה מצליחים בסופו של דבר להגיע להישגים גבוהים מאוד גם בלימודים, גם בעבודה, וגם מבחינה חברתית. אני אישית מכירה כמה כאלו, ואני בטוחה ומשוכנעת שגם את מסוגלת לכך. אבל המפתח להצלחה הזו היא קודם כל- לקבל את עצמך. לדעת מה הקשיים שלך ולא להתבייש בהם!! ברגע שחברים שלך יראו שאין לך בעיה להגיד בקול שכולם ישמעו "לי יש קשיי למידה ואני גאה בזה" תאמיני לי שהם יעריכו אותך הרבה יותר מאשר אם תראי שאת מתביישת בעצמך ומסתירה משהו. את זו שקובעת איך אחרים יסתכלו עלייך. אם את אוהבת את עצמך ומראה את זה- גם הסביבה תאהב אותך. בנוסף אני גם מציעה לך לפנות יחד עם ההורים שלך לשיטות טיפול מיוחדות בקשיי למידה. יש היום המון שיטות מצליחות כאלה, ואני בטוחה שיש גם אחת שמתאימה לך ותוכל לקדם אותך. שיהיה בכיף!
קוראים לי נופר ואני עוד מעט בת ארבע עשרה ואני ממש חייבת עזרה!
שהייתי קטנה ההורים שלי התגרשו ושלחו אותי לפנימייה ומאד סבלתי שם, אחרי שלוש שנים אבא שלי התחתן שוב עם אישה אחרת ולקח אותי מהפנימייה. הבעיה היא שהיא מאד רעה אליי היא מרביצה לי כבר מלא זמן מאז שאני עברתי אלייהם ואבא שלי אומר שזאת דרך חינוך ואני לא יודעת מה לעשות כל הגוף שלי קוויות כי היא שופכת עלי מים רותחים, וסימנים כחולים וזה ממש כואב ואני מפחדת לפנות למישהו מבוגר כי היא איימה עליי שאם מישהו יידע מזה אז היא תהרוג אותי אני כבר ממש מפחדת ממנה הגעתי למצב שאני מפחדת להסתכל עלייה שאני עוברת לידה אני הולכת בראש מושפל כדי שהיא לא תצעק עליי או תרביץ לי, לא עשו לי בת מצווה ולא חגגו לי אף פעם יומולדת כי היא לא רצתה, אבל זה גם לא בעיה של כסף כי אצלנו לא חסר אבל זה לא מה שחשוב לי עכשיו אני נורא מפחדת ממנה ואני לא יודעת מה לעשות אור בבקשה תעזרי לי זה כבר יותר מדי בשבילי אני נואשת .תודה על הכל ומקווה שתעני מהר, כי אני ממש זקוקה לזה
מנופר
נופר מקסימה.
הצטערתי מאוד לשמוע על כל הסבל שאת עוברת בבית שלך, הבית שאמור להיות המקום הכי מוגן עבורך. את מתארת מצב מסובך, שלצערנו יש יותר מדי ילדים ובני נוער שנאלצים להתמודד איתו. אישתו של אביו מתעללת בך, ואבא שלך מעדיף להתכחש לזה ולטעון שזה מותר בטענה שזו "דרך חינוך". קודם כל חשוב שתדעי שזו ממש לא אשמתך. אישתו של אביך ככל הנראה היא אישה מסכנה וחייבת טיפול באופן מיידי. את שואלת מה לעשות, ואכן יש מה לעשות וחשוב שתעשי זאת בהקדם האפשרי. דבר ראשון, תיפני למישהו מבוגר שאת סומכת עליו, כמו מורה בבית ספר, ורצוי שזה יהיה גם מישהו מוסמך כמו היועצת של בית הספר, או העובדת סוציאלית של אזור המגורים שלך. תספרי להם בדיוק מה עובר עלייך בבית, ואל תתביישי. הם ידעו בדיוק מה צריך לעשות ואיך לטפל במצב. אחרי שפנית לאחד מהגורמים הללו, חשוב מאוד שתיזמי שיחה כנה עם אבא שלך ותספרי לו מה עובר עלייך ומה את מרגישה. אם השיחה מתנהלת כמו שצריך- את יכולה לספר לו שפנית לגורם חיצוני. ואם לא- את לא חייבת לספר לו! דבר נוסף- אם יש לך חברה טובה שאת סומכת עליה, אני ממליצה לך לשתף אותה במה שקורה לך ולבקש ממנה להתלוות אלייך כשאת פונה לאחד מהגורמים שציינתי קודם. הכי חשוב זה שלא תפחדי, ותדעי שאת עושה את הדבר הנכון! אני מאחלת לך רק טוב, ושמשפחתך תצליח להתגבר על המשבר. אני איתך!
לאור היקרה
יש לי בעיה אני בכיתה ה' עולה לו' וילדים מכיתה שלי התחילו להתנהג מוזר כמו היום פעם ראשונה בנות נישקו בנים בפה כמו כלום וקוראים לי חנונית כי אני לא מסכימה לנשק בפה ואני מאוד בהתלבטות אם כדאי לי או לא כי סך הכל זה כמעט כמו נשיקה בלחי ואמא שלי לא מתנגדת אבל אני רוצה את הדעה שלך כי ראיתי שאת עוזרת לילדים במצבים יותר גרועים משלי ואני סומכת עליך!!!
תודה- אלמונית.
אלמונית מקסימה!
איזה כיף זה סוף סוף לקבל מכתב ממישהי שמבינה שלא חייבים להתנשק עם כל אחד רק כדי להיות מקובלים. אני שמחה שאת יודעת מה הערך של הנשיקה שלך, וזה מראה שאת גם יודעת מה הערך של עצמך, ושלא לכל אחד מגיע לזכות בך. אני מאחלת לך שתמשיכי לעמוד על שלך, ולא לנשק אף אחד מבלי שחשבת על זה לפני כן, ומבלי שהגעת למסקנה שזה מה שאת באמת רוצה. ואני פונה לכל מי שנמצאים במצב שלך: לחץ חברתי זה דבר הרסני. אל תתנו לו להרוס אתכם. תהיו חזקים!
שלום אור. שמי נגה.
אני בקרוב עולה לכיתה ה', ויש לי כמה בעיות שאני רוצה מאוד שתעזרי לי בהן:
א. לפני שנתיים הגעתי לכיתה מיישוב, והייתי מקובלת. תמיד השקעתי בלימודים. הבעיה שלי היא שעכשיו, כשאנחנו כבר עולים לכיתה ה' זה כבר נחשב שכל מי שמשקיע בלימודים נחשב ל"חנון" ולא מקובל. אני לא רוצה להפסיק את הלימודים, כי בסה"כ, לימודים זה מפתח לעתיד, ואני לא יודעת מה עדיף
ב. אני ילדה קטנה יחסית, אבל אני רואה את הנוער של היום-ופשוט נגעלת. לכולם יש פירסינג, קעקוע, או שהם מעשנים או משתכרים, ילדות בגיל שלוש עשרה כבר הופכות להתעסק בזנות. כולם אומרים לי שזה המצב, ואי אפשר לשנות את זה. אבל אני חושבת, שאם כל אחד קצת ישתדל, נוכל לשנות את זה!! אם כל אחד, ייקח על עצמו אחריות אישית, אני יודעת שנוכל לשנות! איך לשכנע אחרים לעזור לי לנסות לשנות את המצב???
ג. אבא שלי מעשן. אני ילדה מחוננת, ודרך קורס מעמיק, שבו הייתי צריכה לעשות עבודת חקר, עשיתי על עישון, ואני יודעת כמה שזה מזיק. אני מנסה לשכנע את אבא שלי להפסיק אבל זה פשוט לא מצליח והוא לא מוכן להקשיב לי!!!מה לעשות?
ד. יש לי אח גדול, בגיל ההתבגרות, בן שלוש עשרה הוא עכשיו בכיתה ח', אבל כשהוא היה בכיתה ו', הוא היה מאוד מקובל, אבל עכשיו הוא בכלל לא! אני שומעת אותו מספר לאמא שלא טוב לו, ואני דואגת לו! הוא אח שלי! מה לעשות? תודה ומקווה שתעני לי, זה ממש חשוב!
נוגה
היי נוגה מקסימה.
נדהמתי מהבגרות שלך כפי שהיא עולה ממכתבך. לפי הדברים שכתבת, קשה לי להאמין שאת רק עולה לכיתה ה'. אני מכירה הרבה אנשים שגדולים ממך בכמה שנים ויש להם הרבה מה ללמוד ממך. העלית ארבע בעיות. בקשר לבעיה הראשונה- אני בהחלט מכירה את המצב המטופש הזה שלפיו מי שמשקיע בלימודים עלול להיות פחות מקובל בגלל זה, ויש לי לומר על זה רק דבר אחד: מי שקובע את החוקים שהאלה זה ילדים מסכנים ורדודים, ואת ממש לא צריכה לתת לזה לאיים עלייך. אם מישהו מחליט שאת לא בנאדם מספיק טוב בגלל שאת משקיעה בלימודים, זה הפסד שלו. הוא פספס מישהי כמוך. שנות בית הספר והתיכון עוברות מהר, וה"מקובלים" מגלים בסוף שלא נשאר להם שום דבר מהן. בקשר לבעיה השניה- את צודקת שהמצב החברתי במדינה שלנו נמצא בשפל, ואני שמחה לגלות שיש מישהי שזה מפריע לה. את שואלת איך אפשר לשנות את המצב? אני חושבת שלא תוכלי לשנות את כל המדינה, אבל על הסביבה הקרובה שלך את בהחלט יכולה להשפיע. בכך שתמשיכי להיות עצמך, ולא תידרדרי אחרי לחץ חברתי, תתני לכולם דוגמה אישית ותצרי לעצמך קבוצה של חברות שגם הן לא מוכנות להיכנע למצב החברתי הגרוע. ככל שתהיו יותר בטוחות בעצמכן, כך ההשפעה שלכן תגדל. בקשר לבעיה השלישית- אני מבינה שכבר ניסית לשכנע את אביך להפסיק לעשן וזה לא מצליח.לדעתי הוא גם לא יפסיק לעשן. מה שאת יכולה לעשות זה לקבל החלטה שאת לעולם לא תגעי בסיגריות ולא תחזרי על הטעות שלו. בקשר לבעיה הרביעית- כל הכבוד לך שאת דואגת לאחיך. אני מבינה שיש פער גילאים ביניכם, אבל לדעתי את בהחלט יכולה לעזור לו ולהקל עליו בכך שתראי לו כמה את דואגת לו, תשאלי אותו איך הוא מרגיש, ותביני לליבו גם אם לפעמים הוא לא מסוגל לשתף אותך, וגם אם הוא מתנהג אלייך בצורה לא נחמדה. זה תופעות של גיל ההתבגרות, ואם תהיה לו אחות תומכת בבית , הגיל הזה יעבור עליו יותר בקלות. זהו חמודה. אני מקווה שתמשיכי להתקדם בכיוון שאת נמצאת בו עכשיו, ואני בטוחה שתגיעי רחוק! בהצלחה!
שלום! יש לי חבר כבר שלוש שנים. אהבתי אותו. כשלוש חודשים לאחר שהתחלנו לצאת הוא התחיל להשתנות: הוא נהיה קנאי ואלים וניסה להרחיק אותי מכולם. היום המצב החמיר. אין לי חברות (בגללו) הוא מרים עליי ידיים בגלל כול מיני סיבות לא מוצדקות, הוא משפיל אותי כול הזמן ומקלל אותי, הוא כול הזמן מאיים עליי שירצח אותי ושיספר להורים שלי שאנחנו ביחד (ההורים שלי לא רצו שניהיה ביחד וזה הגיע למצב של צו הרחקה שהם עשו נגדו אבל למרות זאת יצאתי איתו בסתר עד עכשיו). אני רוצה לעזוב אותו אבל אני לא יכולה בגלל שאם אמא שלי תידע שהייתי איתו היא לא תסלח לי על כול השקרים ואני לא יסלח לעצמי, היא סבלה מספיק בגלל זה. אני לא יכולה לפנות למשטרה כי ההורים שלי יגלו. נמאס לי לסבול. אני חיה בפחד. הוא לא רוצה לעזוב אותי. הוא מחזיק אותי בכוח ואני נאלצת להתמודד עם כול הכאב לבד.
מה אני יעשה?
אלמונית.
אלמונית יקרה.
הצטערתי לשמוע שאת עוברת תקופה כל כך קשה. חבר אלים זו סכנה אמיתית. אבל דעי לך שאת ממש לא היחידה שנקלעת למצב הזה. לצערנו יש הרבה נשים שנקשרות למישהו שאחר כך מתגלה כאלים ומסוכן. את גם לא אשמה בזה שהמשכת להיות חברה שלו. זה קשה מאוד להתנתק רגשית ממישהו שאנחנו קשורים אליו. גם אם הוא אלים כלפייך זה בכלל לא פשוט לנתק איתו את הקשר ואני מבינה מדוע לא עשית זאת עד עכשיו. אבל אלמונית יקרה, שימי לב- ככל שאת דוחה את ניתוק הקשר, כך את מכניסה את עצמך עמוק יותר לתוך המצב המסוכן הזה. הגיע הזמן שתיפרדי ממנו ע-כ-ש-י-ו! אחת ולתמיד!!! אין לאף אחד את הזכות לגרום לך לחיות בפחד. ואם הוא הצליח לעשות את זה- סימן שהוא רע! אם תעזבי אותו אני בטוחה שההורים שלך ישמחו וייתמכו בך. הם לא ייכעסו עלייך, הם יבינו כמה זה לא פשוט עבורך. וחוץ מזה- גם אם הם יכעסו עלייך, עדיף לסבול קצת כעס מההורים מאשר מכות או חס וחלילה רצח על ידי ה"חבר". נכון? ישנו קו חירום לנשים ובני נוער שנפגעים מבני זוג אלימים:
אני ממליצה לך להתקשר והם יעזרו לך להתמודד עם הבעיה.
שיהיה בהצלחה, ושתיהי חזקה!
שלום אני בת שלוש עשרה ויש בעיה שמטרידה אותי זמן רב בכיתה אפשר לקרוא לי "לא מקובלת" ומצב זה מאוד מעליב אותי ופוגע בי..בזמן האחרון אני כבר לא רוצה ללמוד וללכת לבית ספר , אני מבינה שזה פוגע בי אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות! כתוצאה מכך אמא שלי צועקת עליי ומרביצה לי כל יום היא מקללת אותי ומשכנעת אותי שאני צריכה טיפול אצל פסיכיאטר ושאני לא שפויה אני יודעת מצוין שאני כן שפויה ויש לי סיבה לא ללכת לבית הספר ...היא רואה אותי בוכה ולא איכפת לה אני כבר לא יודעת מה לעשות!!! זה פוגע בי וגם שלא הרגשתי טוב היא לא הסכימה שאשאר בבית שאני הולכת למחשב היא צועקת עליי ואומרת לי שהיא תשבור לי את המחשב אבל התגובה שלי אדישה אני אומרת לה "תשברי" כי אני יודעת שהיא לא תשבור. אני לפעמים עונה לה גם בחוצפתיות מרוב עצבים והיא לא מתייחסת לזה ממש. שהיא מרביצה לי היא בכלל לא נותנת לי להחזיר לה... (לא ניסיתי גם ) המכות שלה כואבות לפני שנה ירד לי דם.. אני משתדלת רוב הזמן להחזיר ולהתנהג ב-"מרדנות" אבל המצב הזה כבר הפך לבלתי ניסבל!!! בגלל שהיא בקושי מתייחסת אליי אני סגורה על האינטרנט בחיים וירטואליים ולא מייחסת לחיים המציאותיים חשיבות. בגלל שאני מרגישה דיכאון ובדידות אל תגידי לי שאני לא יכולה להחזיר לה כי אני ממש שונאת אותה ואני לא רוצה להתלונן עליה כי אחרת אני יהיה לבד אין לי אחים ואחיות ואבא שלי גר בחו\"ל ,יותר מזה היא משכנעת אותי שאני יצאתי פגומה כבר הסברתי לה מה שאני מסבירה לך עכשיו אבל זה חוזר על עצמו, נימאס לי ממנה!היא לא נותנת לי לחיות בשקט!! אני לא יודעת מה תחשבי עלי אחרי כל זה אבל היא עושה אותי כזו! פעם הייתי טובה לא קיללתי לא עשיתי כלום אבל היא גוררת אותי לזה !!! היא מספרת לסבתא שלי ודודה שלי את כל המצב הזה למרות שאמרתי לה שאני לא רוצה שידעו אבל היא לא מספררת שהיא מקללת אותי ומרביצה לי.אבל שאני הולכת לבית הספר היא לא מרביצה היא מקבלת אותי יפה אני לא רוצה לשתף אף אחת מהחברות שלי כי הן רכלניות וגם אותן אני שונאת!!! לכם סיפרתי את זה לך ,בקשה תעזרי לי אני לא יודעת מה לעשות!!! אני נואשת ,ולמה אמא שלי אומרת שאני צריכה פסיכיאטר אם היא בעצמה זו שצריכה אותו?!
אלמונית.
אלמונית יקרה.
המצב שאת מתארת הוא מזעזע. ומה שעוד יותר מזעזע זה שאני רואה שאת בחורה בוגרת, עמוקה, חכמה מאוד, רגישה, ושעל אף כל התכונות הללו, אמא שלך לא מסוגלת להפגין כלפייך הערכה. מה שיש בינך לבין אמא שלך זה קצר ענק בתקשורת. אתן לא מסוגלות להעביר אחת לשניה את המסרים שבאמת הייתן רוצות להעביר. אמא שלך אוהבת אותך מאוד, (אני בטוחה בזה ללא שום ספק) אבל במקום להפגין כלפייך רגשות אהבה היא לרוב מוציאה עלייך כעסים. את אוהבת את אימך מאוד, (גם בזה אני בטוחה ללא כל ספק) דואגת לה, ומתוסכלת ממנה, אבל את לא מצליחה להעביר לה את המסר הזה, ובמקום זה את נכנסת איתה למריבה ומשדרת לה כעס וחוסר אכפתיות. המצב הזה התדרדר והגיע לידי כך שבלי שאמא שלך שמה לב ובלי שהיא התכוונה לכך, היא ממש מתעללת בך. יש מה שנקרא "התעללות נפשית" וזה בדיוק מה שאת מתארת. את שואלת מה לעשות, ויש מה לעשות. קודם כל להבין שאת לא אשמה במצב הזה, ושאין לך שום סיבה להתבייש. עם הרבה עבודה וסבלנות ניתן לתקן את הקשר בינך לבין אימך. יש היום כל מיני דרכים לעשות זאת. אחת מהן זה "טיפול משפחתי" שמועיל בהרבה מאוד מקרים שדומים לשלכן. ויש עוד דרכים. לכן אני מציעה לך לפנות בעצמך לגורם מקצועי, שמוסמך לטפל במצבים כאלה. בשלב ראשון מומלץ שתיפני אל העובדת הסוציאלית של אזור המגורים שלך. את יכולה לפנות קודם למורה או ליועצת של בית הספר, (למרות שאת לא נמצאת שם הרבה) והן יעזרו לך וייפנו יחד איתך אל המקום המתאים. אני שוב חוזרת ואומרת- אל תתביישי כי את לא אשמה! אני מאחלת לך ולאימך שתיזכו לגלות מחדש אחת את השניה, ושתהיו סבלניות ותצליחו לתקן את החור שנפער ביניכן. שיהיה לשתיכן רק טוב ובהצלחה!
בס"ד
אור שלום!
דבר ראשון- אני בת אחד עשרה ובכיתה ה' אני אוהבת לשחק ולהופיע ואני גם ממש טובה בזה. כבר הרבה זמן אני מחפשת איזשהוא חוג מתאים, אבל יש לי בעיה אחת- אני דתיה. ברוך ה'- החיים שלי טובים, והכל בסדר אבל אני משתגעת מזה שאני פשוט לא רואה את האור שבקצה המנהרה !אני מרגישה שאני חייבת להגשים את החלום שלי. אני רוצה להיות שחקנית כבר מגיל שבע בערך. אני עוד יותר משתגעת מהעובדה שיש ילדה אחת בכיתה שלי שנמצאת בחוג מחזמר ואני לא יכולה ללכת אליו בגלל שהוא יחד עם בנים, ואצלנו- הדתיים, זה לא צנוע... לא שאני רוצה ללכת לחוג הזה בגלל שהבנים לא חסרים לי בחיים ואני ב"ה מסתדרת בלעדיהם. אבל אני חייבת למצוא חוג שכן מתאים לי!התייעצתי עם כולם, אפילו עם חני נחמיאס, ולא הצלחתי להגיע למצב שהצלחתי להגשים את החלום שלי. את חייבת לעזור לי...
בתודה, ילדה חמודה.
היי ילדה חמודה.
אני מבינה שאת נחושה בדעתך להיות שחקנית ולהופיע, ואת מרגישה מוגבלת בגלל שאת דתיה. לדעתי העובדה שאת דתיה לא חייבת להפריע לך, אלא להיפך. אולי העובדה הזו תעזור לך ותכוון אותך לסוג ההופעות שמתאימות במיוחד בשבילך. את עדיין צעירה, ולא יודעת לאן החיים יובילו אותך, והאם החלום שלך יישאר אותו חלום, אבל בינתיים אני מציעה לך לנסות להגשים אותו בדרך שלך. ככל שידוע לי, יש הרבה חוגי דרמה, פיתוח קול וכד' שמיועדים לבנות בלבד. תחפשי טוב ואולי תמצאי חוג כזה. ואם לא- את יכולה להירשם לחוג פרטי אצל מדריכה מקצועית. תמשיכי לפתח את הכישרון שלך בעצמך, וכשתגיעי לגיל ולשלב המתאים שבו תרצי להופיע, תוכלי לבחור להופיע בהופעות המיוחדות לנשים בלבד, ולהגיע לקהל מקסים שמתאים לך ומתאים לעובדה שאת דתיה ושומרת על הערכים שלך. אני מאחלת לך שלא תתייאשי ושתצליחי למרות הקשיים!
אור היי
אני חוששת שהמשפחה שלנו מתדרדרת לעוני.
אנחנו משפחת דתיים עם תשעה ילדים ושני הורים שזה הרבה. בזמן האחרון קנינו טונות דברים יקרים כמו אוטו, בית, וכאלה. והאחים שלי לא יודעים מתי להפסיק לבקש! הם רוצים עוד ועוד שטויות שאחרי שבוע הם לא רוצים יותר. ואני לא יודעת מה לעשות אני נורא דואגת בבקשה אני מתחננת שתעני לי אני בוכה עכשיו בבקשה אור בבקשה
מפוחדת
היי חמודה.
שמחתי לגלות שאת דואגת למצב הכלכלי של המשפחה שלך. לא כל-כך הבנתי מהיכן קיבלת את הרושם שאתם מתדרדרים לעוני. להיפך- את מספרת שקניתם דברים יקרים, ושאחים שלך מקבלים את כל מה שהם רוצים, וזה עושה רושם שהמצב שלכם דוקא מצויין! אבל בכל זאת, יכול להיות שזה לא ככה, ותמיד חשוב שנדע להתחשב ולחסוך. בדיוק כמו שאת עושה. אני מציעה לך שני דברים: דבר ראשון תבקשי לשוחח עם ההורים שלך, תספרי להם איך את מרגישה ותשאלי אותם האם יש סיבה לדאגה. אם כן, תבקשי מהם שייקחו את כל בני המשפחה לשיחה ויסבירו להם את המצב, ושיאמרו לכל אחד מה הם מצפים ממנו כדי שתוכלו ביחד לחסוך ולהישאר במצב כלכלי סביר. דבר שני- אני לא יודעת בני כמה האחים שלך ועד כמה הם מבינים עניין, אבל עדיין רצוי שתבקשי מהם לשוחח איתך, ותסבירי להם שהדברים שהם מבקשים עולים הרבה כסף, ושכסף זה דבר שאין לכם בכמויות בלתי מוגבלות. תבהירי להם שאם הם ילמדו להסתפק במועט, הם יראו להורים שלך עד כמה הם בוגרים ושאכפת להם.
שיהיה בהצלחה ובלי דאגה!
מה אני יכולה לעשות כדי שאבא שלי יפסיק לשתות משקים חריפים אני דואגת לו ואני רוצה לעזור לו אז איך אני יכולה לעשות שהוא יפסיק לשתות? כי לבית חולים הוא לא רוצה ללכת!
אביטל
אביטל חמודה.
אני מבינה ממך שאביך נוהג לשתות משקאות חריפים. לא הבנתי ממכתבך עד כמה המצב חמור, והאם הוא נוהג להשתכר באופן קבוע, ואיך המשקאות החריפים משפיעים על התפקוד שלו בחיי היום-יום, ולכן קשה לדעת מה בדיוק צריך לעשות. אני מציעה לך לפנות עם הבעיה שלך ליועצת של בית הספר, לספר לה בדיוק מה קורה לאבא שלך, כל כמה זמן הוא שותה ואיך זה משפיע עליו, והיועצת כבר תדע לעזור לך להתמודד עם המצב. אנשים רבים במצב של אבא שלך עברו טיפול גמילה, או נעזרו בקבוצת-תמיכה, והצליחו להתגבר על ההתמכרות לאלכוהול. לכן חשוב שתיפני בעצמך למישהו מוסמך ולא תתביישי, תדעי שבכך את עוזרת לאבא שלך מאוד. (ואביך גם לא חייב לדעת מזה שפנית, כי אסור ליועצת לספר לו)
שיהיה לך בהצלחה, וכל הכבוד על האכפתיות והדאגה.
שלום אור, שמי ירין. יש לי בעיה, מאז שהייתי קטנה יש לי מין אובססיביות לגעת בדברים, כמו לדוגמה אם אכלתי ביסקוויט- שמתי פעם חלק אחד על הלשון ופעם חלק שני. ועוד דברים מוזרים, כמו אם אני נוגעת במשהו עם יד אחת- אני "צריכה" לגעת בו גם ביד השנייה, ואם לא יש לי תחושה מוזרה ביד. אני מנסה להיגמל מהתופעה, אבל זה לא עוזר. תוכלי לעזור לי?
בתודה, ירין.
ירין חמודה.
את מתארת תופעה יחסית נפוצה, שיש אותה להרבה יותר אנשים ממה שהיית מתארת לך. הצורך לעשות פעולות חסרות משמעות ולחזור עליהן, וה"תחושה המוזרה" שיש לך ביד כשאת לא חוזרת על הפעולות הללו, כל אלו מעידים שיש לך כנראה "אובססיות קומפולסיביות". זו תופעה פסיכולוגית שאני ממליצה לך לקרוא עליה באינטרנט או באנציקלופדיה כדי ללמוד על עצמך קצת יותר. החדשות הטובות הן שאין לך מה לדאוג. זה ממש לא מסוכן, ואנשים רבים לומדים לחיות עם התופעות האלה מבלי שזה יפריע להם. יש כאלה שזה עובר להם עם הזמן. אני מאחלת לך שלא תדאגי, ושתמשיכי לנהל חיים נפלאים ומאושרים! בהצלחה!
שלום!
יש לי חברה מאוד טובה שהוריה מרביצים לה הרבה פעמים שהייתי אצלה הוריה מכים אותה מולי ולא מתביישים היא אומרת לי לא להגיד לאף אחד בהפסקה היא תמיד בוכה והיא באה אם סימנים כחולים לבית ספר שאנחנו יוצאים לבאולינג אנחנו שואלים אותה אם היא רוצה לבוא אבל היא אומרת שאסור לה. אמרתי לה לפנות ליועצת אבל היא לא רוצה. ואל תגידי לי לפנות למבוגר כי היא לא רוצה מה לעשות?
מחכה לתשובה חברת נואשת
היי מתוקה.
הצטערתי לשמוע שחברה שלך נופלת קורבן להורים אלימים. אני מבינה שניסית לשכנע אותה לדווח למישהו מבוגר כמו היועצת, אבל היא מסרבת. זה בהחלט ייתכן שחברתך לא תהיה מעוניינת לספר לאף אחד על מה שעובר עליה. היא בטח מרגישה אשמה ומאוד מתביישת, למרות שאין לה שום סיבה להרגיש כך. אחרי שניסית לשכנע אותה והיא סירבה, מוטלת עלייך משימה קשה הרבה יותר: לדווח על כך בעצמך. זה אומנם קשה, ויכול להיות שחברתך תכעס עלייך אם היא תדע שפנית למישהו מוסמך מאחורי הגב שלה, אבל חשוב שתדעי שזה הצעד הנכון, ועלייך מוטלת האחריות לעשות אותו. את צריכה לפנות בהקדם האפשרי ליועצת או לעובדת סוציאלית (אפשר גם למחנכת) ולספר להן בדיוק את מה שסיפרת כאן. הן ידעו בדיוק מה צריך לעשות במצבים כאלה, כדי שחברתך תיפגע כמה שפחות. זה לא פשוט, אבל את מוכרחה לעשות את זה. אני מאחורייך. תיהי חזקה ותמשיכי להאמין בעצמך ובכך שאת עוזרת לחברתך. כל הכבוד.
|
