זיכרונות לדורות

שמי אליאנה ובסיפורי תבינו למה.
זו הייתה התקופה הקשה ביותר בחיי, היינו במחנה. את אבי השליכו לבור, את אחי שמו במחנה אחר, ורק אני ואמי היינו לבדנו במחנה.. סבלנו מרעב, צמא, וחוסר שמחה. יום אחד הדבר הנורא ביותר הגיע, כשהוציאו את אמי מן הבקתה הקטנה. כעסתי,כעסתי מאד. ביום האפל והנורא הזה היו צריכים לזרוק את אמי לבור, צעקתי על הגרמנים שלקחו את אמי:"איך אתם מעיזים?! תפסיקו, עיזבו אותה! עיזבו אותה!". צעקתי לשווא, כל תחנוני לא הועילו, אמי אמרה לי בקול חלוש: "אליאנה, מעתה שמך יקרא אליאנה". בהתחלה לא הבנתי מה פירוש הדבר, אך לאחר מכן... החלטתי לברוח, יצאתי בלילה, רזה עד כדי כך שראו כל עצם ועצם מגופי. יצאתי מן הבקתה מפוחדת אך נחושה. נחושה לברוח מן המקום האיום הזה. זחלתי בשקט בשקט עד לעץ , שם כבר היו גרמנים, אך למזלי הרב חשבו שאני גזע עץ רזה.
ברחתי.
עברתי את הסיוט הנורא הזה לאחר זמן רב. כיום אני בת שבעים, סבתא זקנה ומאושרת לשמונה נכדים מקסימים ואמא לשלושה ילדים אהובים.
סיפרתי להם את כל קורותיי במחנה המזוויע.
וכן אני כבר יודעת מה פירוש השם אליאנה - אלי אנא=ה' בבקשה הושיע אותי.
חשוב לספר למשפחה. חשוב שיזכרו את ארצם מולדתם ושיידעו מה פשר חייהם.
ספרו, חשוב שיידעו.

אביה