חברה דמיונית

כשאני מתעצבת, ממקומי רוצה ללכת,
יש בתוכי חברה שנשארת ואומרת:
"אל תתעצבי, אני עוזרת"
אז אני מתעצבנת יותר ובליבי אומרת:
"?איך את עוזרת? האם את קיימת?"
ואז אני חושבת וחושבת,
אך על חברה כזאת לא מוותרת.
למרות שהיא דמיונית,
אך כשבמוחי היא עולה,
היא גורמת לשמחה רבה.
אז לה אני אומרת:
אם במוחי יש חברה שאין לאף אחד,
חברה מיוחדת, חברה אחת!
למה שאותה אעזוב,
את רק רוצה שיהיה לי טוב
ואז אני שוכחת על מה התעצבתי,
ומה בכלל קרה לי.

קארין