לעבור דירה זה לא צרה

יום אחד קמתי בבוקר והסתכלתי מעבר לחלון
בכדי לראות את הנוף כמו בכל בוקר,
אבל משהו הפריע לי לראות את הנוף.
משאית גדולה עמדה מתחת לחלוני,
הייתה זו משאית הובלות .קמתי והתלבשתי יפה
בכדי לקבל את הדירים החדשים.
כשהלכתי לסלון ראיתי שהוא ריק לגמרי,
עברתי דרך המטבח וגם הוא היה ריק.
רצתי החוצה וראיתי את הורי מסתכלים
על משאית ההובלות. הסתכלתי רגע אל
משאית ההובלות ואז אל הורי ושוב אל
משאית ההובלות ואל הורי ואז...
לא! זה לא יכול להיות ,אנחנו הולכים
לגור במשאית ולשוטט במרחבי הארץ.
לא! הורי אמרו וצחקו יחדיו", אנחנו
עוברים דירה דני! "אמרה אימי
"למה? למה לא אמרתם לי?" אבי חיבק
אותי ואז צעקתי "לא רוצה!" מילא לגור
במשאית ולשוטט, אבל לא לעבור דירה.
התחלתי לצעוק ולבכות ולבסוף הם הכניסו
אותי בכוח למכונית. נסענו הרבה זמן,
עצרנו לאכול ולשתות ואחרי נסיעה ארוכה
ושקטה יצאנו מהמכונית ואז אימי אמרה:
"אנחנו גרים פה בקומה העליונה דני!"
"אז מה! "כעסתי. נכנסנו למעלית ולחצנו
על הקומה השמינית והאחרונה, לפתע
עלו מחשבות במוחי- רגע אני אמור להיות
שמח לא עצוב ,תמיד רציתי לעבור דירה
אז למה? למה אני כועס? אולי אני מתגעגע.
לא יכול להיות ,מחשבה אחרת קטעה את
המחשבה הראשונה ,אני פשוט מתרגש...
כשנכנסנו לבית פערתי את פי..."ואו! תודה!"
"אתה אוהב את זה "שאל אבי" ,כן ,מאוד "עניתי.
היום אנחנו גרים בדירה הזאת בקומה העליונה
ואני ממשיך כל בוקר להציץ מהחלון ולהסתכל
למטה, אולי שוב אני אראה למטה משאית
הובלות ואדע שלעבור דירה זה לא צרה!

טל