איימי
פעם הייתה ילדה קטנה בשם איימי שהגיעה
לתל-אביב מארצות הברית .ביום הראשון
שלה בלימודים המורה הציגה אותה בכיתה,
המורה הושיבה אותה ליד נורית ,הילדה הכי
מקובלת בכיתה .מכיון שאיימי הייתה ילדה
יפה מאוד וכולם התלהבו ממנה, נורית התחילה
לקנא ורצתה להרוס לאיימי והתחילה להפיץ עליה
שמועות מגעילות, וכל מיניי דברים שגרמו
לשאר בני כיתתה של איימי להתרחק ממנה.
ונורית הייתה פשוט מאושרת.
יום אחד איימי הגיעה לכיתה וכל בני כיתתה
התחילו להצביע עליה ולצחוק ואיימי לא הבינה
מה קרה, אז היא פשוט מיהרה למקומה.
"נו מה שלומך היום איימי?" שאלה נורית בסנוביות.
"לא כל כך טוב..." השיבה איימי במבטא האמריקאי שלה.
"אוי ,את סתם מגזימה! מה כבר קרה לך?" שאלה שוב נורית.
"אני לא יודעת!" אמרה איימי והחלה לבכות "כולם פתאום
מתייחסים אלי מגעיל וצוחקים עלי ואתמול הכל היה בסדר.
אני כל כך עצובה". נורית התחילה לצחוק.
"מה כל כך מצחיק?" שאלה איימי ?.מה שמצחיק זה
שאני התחלתי להפיץ עלייך שמועות ,כי את כל -כך יפה
וכל כך מוכשרת ועכשיו כולם אוהבים אותך ואף אחד
לא מתייחס אליי... אז הפצתי עלייך שמועות"
"נורית את כל כך רעה איך יכולת לעשות לי זאת?"
"פשוט מאוד!" גיחכה נורית.
איימי נעמדה על השולחן וביקשה את תשומת ליבם
של כל הילדים" :הקשיבו! אני רוצה להגיד לכם
שחשוב לי מאוד להתקבל בחברה ,כי פה בישראל
זה הבית החדש שלי. אל תקשיבו לנורית
היא פשוט מקנאה בי! בבקשה תקבלו אותי"
ופתאום כל הילדים החלו למחוא כפיים ורק
נורית עמדה בצד, סמוקה, לבד. בעוד איימי
והילדים יצאו החוצה לשחק במחבואים.

גפן