איך להתקרב אליו ולבקש סליחה?
שלום שמי גבי. אני לומד בכיתה עם ילד שלא הספיק להכיר את אמא שלו (היא נפתרה כשהוא נולד) ובתחילת השנה לא ידעתי זאת והתנהגתי אילו ממש לא יפה. עכשיו כשנודע לי הדבר אני מנסה להתקרב אילו והצעתי לו גם לעשות אצלי שבת, אך הוא נענה בשלילה. איך להתייחס אליו? איך להתקרב אליו ולבקש סליחה? אין לי אומץ. אנא עזרו לי, אני לא יכול לסבול את ההתנהגות שלי מאיך שהתנהגתי אליו, ואני מרגיש מדוכא מאוד. אני מרגיש חרא עם עצמי.
מחכה לתשובה
גבי
תגובות:
אהלן גבי!
תקשיב, אחרים אמרו פה דבר נכון, אל תבקש סליחה בגלל שאין לו אמא, אלא בגלל שאתה מתחרט. אבל באמת כל הכבוד, גם לי זה קרה פעם - ניגשתי אל הבנאדם בכנות ופשוט אמרתי מילה אחת עם חיוך על הפנים - סליחה.
רוני
לגבי.
תראה, יש משהו שעוד יותר פוגע מזה שהצקת לו. עכשיו אתה רוצה להתנצל בפניו רק בגלל שאתה יודע שמחוץ לביה"ס קשה לו? זה עוד יותר קשה לדעת שמתנצלים בפניך אפילו עם לא מקבלים חרטה. לדעתי קודם תחשוב אם באמת אתה מצטער אל מה שעשית לו ולא על זה שלא ידעת שאין לו אימא. אם אכן אתה מצטער אל שפגעת בו וגם היית מצטער אילו הייתה לו אימא אז פשוט תיגש אליו ותתנצל אבל אל תגיד או אפילו תחשוב שזה בגלל שאין לו אימא!
מקווה שעזרתי לך להבין גם את הצד שלו,
רוני
פשוט להיות כנים ולגשת ולאמר: אני מצטער שפגעתי בך פעם אני אשמח מאוד אם נשמור על קשר שפגעתי בך לא התכוונתי אני מציע שננסה להיות חברים בטח נהנה ביחד!!! ותאמין לי כשאומרים דברים כאלה עם חיוך אי אפשר שלא לסלוח...
נויה
גבי
אתה לא צריך להתייחס אליו ככה. אני חי עם אמא שלי ואחי ולא היה לי אבא אף פעם, אבל אני עדיין ילד רגיל, וגם הוא. אז תתנצל ואל תתייחס אליו שונה.
מקווה שעזרתי
יונתן
גבי חמוד,
אתה מרגיש חרא ובצדק. ככה לא מתנהגים. אבל עצם העובדה שאתה מרגיש חרא, מעידה על אנושיות מצידך ובאמת צורך לתקן, וזאת הגדולה שלך :) אתה אומר שהוא נענה לשלילה? בסדר, לגיטימי. אל תלחץ.. תן לזמן לעשות את שלו, אל תרדוף אחריו, אבל תהיה נחמד אליו. כרגע הוא מפוחד ממך, עם הזמן זה ישתחרר, ורק אז תבקש את הסליחה שלך.
לגבי!
ברור שתרגיש רע עם זה... אבל לא ידעת וזה מה שמכעיס אותך. אני מציעה לך לדבר איתו ולא ישר להציע לו הצעות פשוט תגיד לו שאתה רוצה לפתוח דף חדש איתו ושמה שהיה היה... ואל תזכיר לו את העניין עם אימא שלו, פשוט תדבר איתו ותבקש סליחה, ולאט לאט תתחברו
דנית
היי גבי,
קודם כל- כל הכבוד שאתה חושב לבקש סליחה, ומבין שלא היית בסדר. בדבר אחד אני חולקת על דעתך- למה אתה חושב שהילד הזה יותר מסכן ממך? למה אל ילד שיש לו שני הורים זה בסדר להתנהג ממש לא יפה, ואל ילד שאין לו אמא זה לא? אני לא רוצה לבוא בטענות, כי אני ממש מעריכה אותך על ההחלטה לבקש סליחה, אבל יש שני דברים שחשוב שתדע:
הילד הזה לא מכיר את אמא שלו. הוא לא כואב את חסרונה, כי אין לו מושג מה זה כשיש אמא בבית...
ודבר שני- לכל ילד יש נשמה, גם לילד הכי לא נחמד, שמרביץ ומקלל. גם הוא בפנים רק ילד, שרוצה שיאהבו אותו, וחשוב להתנהג אל כולם "בסדר", לא רק למי שצריך יחס מיוחד...
אני מקווה שעזרתי ושהבנת מה היה לי לומר.
רותם
גבי
תקשיב, לדעתי אם אין לך אומץ לבקש ממנו סליחה אתה לפחות צריך לעשות משהו קטן, העיקר הכוונה. אתה יכול לכתוב לו מכתב ולהכין מתנה קטנה, שים לו את זה בתיק או בקלמר (זה יותר טוב) בהפסקה, ואתה תראה כשיתחיל השעור הוא יסתכל עליך ויחייך - סימן שהוא סולח. אם לא אז לא צריך, אי אפשר להגיד שלא ביקשת סליחה. אם אתה יודע שאתה בנאדם טוב וביקשת סליחה אתה לא צריך שהוא יסלח לך.
טוב מותק בהצלחה!! ביי
מקווה שעזרתי
מירי
לגבי. קודם כל כל-הכבוד לך שאתה מחפש דרך לבקש סליחה. זה מעיד על רגישות לזולת וזו מידה טובה מאוד. נראה לי שבמקרים כאלה הכי טוב זה דוגרי. כלומר או במכתב או אפילו לומר לו בפנים, בעדינות, שאתה ממש מצטער, שלא ידעת, ושאתה מעוניין להיות חבר שלו (לא בגלל שהוא מסכן, אלא בגלל שהוא בחור טוב). זה קצת קשה, אבל נראה שזה יכול לפתור הכל.
בהצלחה
אחיה
לראש העמוד